|
|
עמוד:289
אפילו בתקופת ח'ליפותו של מעאויה בן אבי ספיאן , מייסד השושלת האמיית ( שלט בשנים , ( 680-660 שעשה רבות למען האדרת ירושלים וההכרה בה כמקום קדוש גם למוסלמים , אין נושא מסע הלילה מוזכר בהקשר זה . גם כשעבד אלמלכ בן מרואן בנה את כיפת הסלע , לא היה מוכר או מקובל נושא זיהוי ירושלים כמקום מסע הלילה , שאם לא כן אין ספק שהח'ליפה היה מנצלו לשם הענקת תוספת של קדושה למבנה המפואר ולמקום שבסביבתו . ניצול כזה היה צריך להתבטא בכתובות הרבות החקוקות על קירות הבניין . אך כתובות אלה אינן אלא דברי פולמוס נגד הנוצרים ונגד האלהת ישו . האזכור היחיד לפרשת מסע הלילה מצוי בתוספות חיצוניות מאוחרות , מן התקופה העות'מאנית . גויטיין סבור , ש'בזמן שהוצמד פסוק א [ של פרשת מסע הלילה ] אל הפסוקים שלאחריו , כבר נעשה , אולי בהשפעת מומר יהודי , המעבר מ"ירושלים של מעלה" אל "ירושלים של מטה , " או ליתר דיוק , צירוף שתיהן . ' אך סברה זו נעדרת ביסוס טקסטואלי , ויוצאת מתוך ההנחה שהמוסלמים האמינו — עד צירוף פסוק א לפסוקים ב-ח בפרשה זו — שיעד מסע הלילה של הנביא היה ' ירושלים של מעלה בלבד . ' אולם י' הורוביץ , שהתיזה שלו מקובלת על גויטיין , מדבר על 'מקדש שמימי' ועל 'ירושלים של מעלה . ' מכאן יש להסיק שהמוסלמים חיפשו יעד מוחשי יותר , גשמי , הנמצא בשליטתם עלי אדמות , שיתאים להיקרא אלמסג'ד אלאקצא . יעד כזה נמצא בירושלים , לאחר שכבר הוקם בה הבניין המפואר של כיפת הסלע ולאחר שנקלטו באסלאם , בין השאר בסיוע השלטון האמיי , מסורות יהודיות ונוצריות המשבחות את עיר הקודש ואת האיזור . קליטת מסורות כאלה לא היתה כרוכה עד שלב מסוים בבעיות מיוחדות , שכן הקיאן מכנה את ארץ ישראל בשם psrv המקודשת' ( אלאךץ אלמקךסה . ( מאחר שהאיזור שמסביב למסגד אלאקצא תואר כבר בקראן כאיזור 'אשר בירכנו את סביבתו' ( אלד'י באךכנא חולה 37 , ( הצמדת פסוק א ל ב-ח בפרשת מסע הלילה היתה עובדה קיימת זה יותר מחמישים שנה ; והשלטון האמיי היה מעוניין בהענקת הילה מוסלמית לאלשאם ( סוריה רבתי , ( מעוזו ומרכזו , היה זיהוי מסגד אלאקצא עם ירושלים , הקדושה ליהודים ולנוצרים , פיתרון אידיאלי : יעד גשמי למסע הלילה , בשליטת האמיים . נראה שהמאורע החשוב הזה , היינו מסע הלילה של מחמד , שהפך לאחד היסודות החשובים ביותר בקדושת ירושלים בעיני המוסלמים , התגבש ונקשר בירושלים לכל המוקדם עם התחלת בניית מסגד אלאקצא בקרבת כיפת הסלע . עד אז לא היה המושג תקראני אלמסג'ד אלאקצא מוגדר ונתן מקום להשערות השונות , ובעיקר ההשערה שדיברה על מקדש שמימי . 38 בתקופה זו , עוד בטרם קבע עבד אלמלכ או בנו אלוליד את הר הבית כיעד מוחשי למסע הלילה , רווחו השערות שונות בדבר האופן שבו בוצע מסע הלילה הזה ובאשר לתאריכו . היו שטענו כי המסע נערך שנה לפני ההגירה ; אחרים סברו שהוא נערך עוד לפני היות מחמד לנביא "; י יש שסברו כי מחמד הוסע בגופו למסגד 30 ראה : ואסטי , הקדמה , עמ' 20 ( בערבית , ( עמ' 19-18 ( בצרפתית 31 . ( ראה : גרבר , כיפת הסלע , בעיקר עמ' ; 38-37 כוסה , כיברש ירושלים . 32 ראה : לצרוס יפה , קדושת ירושלים , עמ' 33 . 121 ראה : גויטיין , היישוב בא"י , עמ' 34 . 31 שם . ! 1 ראה : ואסטי , הקדמה , עמ' 36 . 20-19 פרשת השולחן , ה , כא . 7 , פרשת מסע הלילה , יז , א . 38 מקדש כזה מוזכר בקראן בפרשת ההר , נב , ד , והוא מכונה בשם אלבית אלמעמור ( המקדש / הבית שמבקרים בו 39 . ( ראה : ראזי , ה , עמ' . 367
|
|