פרק אחד־עשר ירושלים בראייה המוסלמית: הקראן וספרות המסורת

עמוד:288

ענה : מסגד זה [ אלאקצא ] נמצא בשמיים , אליו הוסע הנביא בלילה . השואל הקשה : האנשים אומרים שןאלאקצא ] זה נמצא בירושלים . [ ג'עפו ] ענה : מסגד כופה טוב יותר מזה שבירושלים . הסברה שהלכה וכבשה לה תומכים , עד כי הצליחה להשכיח את קודמתה , היתה זו שטענה , שאלמסג'ד אלאקצא הוא המסגד שעל יד כיפת הסלע בהר הבית . בנייתו של מסגד זה החלה ככל הנראה בימי הח'ליפה האמיי החמישי , עבד אלמלכ בן מךואן ( שלט בין השנים . ( 705-685 דעה שונה מן המקובל השמיע גויטיין , במחקרו המסכם שפרסם באנציקלופדיה של האסלאם , ובו הוא נוטה לקבל את הדעה השוררת במקורות המוסלמיים . בדברו על פרשת מסע הלילה בקראן , שהיא למעשה המקום היחיד שבו מוזכר המושג אלמסג'ד אלאקצא , הוא אומר , שאין להטיל ספק בכך שהנביא מחמד ידע על 'עיר המקדש' ( היינו ירושלים — י"ח . ( גויטיין מוסיף , שהפסוקים ב-ח באותה פרשה נותנים להבין שחורבן הבית הראשון והשני מהווים מאורעות חשובים ביותר בתולדות בני ישראל . מה עוד , שהפסוק השביעי בפרשה זו מכנה את המקדש בשם אלמסג'ד ( המסגד , ( ולפי המסורת המוסלמית הדומינאנטית , הכוונה באלמסג'ד אלאקצא המוזכר בפתח פרשת מסע הלילה , הנקראת אף פרשת בני ישראל , למקדש בירושלים . כנגד דברים אלה , מוסיף גויטיין , הובאו הטיעונים שבזמן הנביא לא היה שום מבנה בשטח הר הבית , שהקראן מכנה את ארץ הקודש בשם אדנא אלארץ pxn ) הקרובה ביותר ) ולא אקצא ( הרחוקה ביותר , ( ושבאופן כללי , הפסוק הראשון של פרשת מסע הלילה משאיר את הרושם המקובל גם על ידי המסורת המוסלמית , שהכוונה היא לעלייה לילית לאיזה שהוא מקדש שמימי . אך מאחר שהנביא לא התעניין במיקום המדויק של מקום המקדש ובדיוק של האינפורמאציה הגיאוגראפית , אפשר להגיע למסקנה ודאית , שבתקופה שבה נקשרו יחד הפסוק הראשון בפרשת מסע הלילה והפסוקים ב-ח שבאותה פרשה , המסורת שזיהתה את אלמסג'ד אלאקצא עם מקדש ירושלים היתה מבוססת דיה . עד כאן דבריו של גויטיין . מתוך דברים אלה עולה , שבימיו של מחמד , או לכל המאוחר בתקופתו של הח'ליפה השלישי עת'מאן בן עפאן ( שלט בשנים , ( 656-644 זיהוי אלמסג'ד אלאקצא עם ירושלים היה מקובל , מאחר שעת'מאן הוא שציווה לערוך את הקראן בצורתו המקובלת גם כיום , ובימיו לכל המאוחר נקשרו בפרשה אחת הפסוקים א ו ב-ח של אותה פרשה , היינו הפסוק המדבר על מסע הלילה עם הפסוקים המדברים על בני ישראל ועל חורבן בית ראשון ובית שני . מסקנה זו אינה בהכרח המסקנה היחידה הניתנת להסקה , וזאת מסיבות שונות : ( א ) שמות הסורות לא היו כנראה חלק אינטגראלי מהקראן וחלק מהם הוכנס בשלבים מאוחרים יותר . ( ב ) סדר הפסוקים בפרשיות הקראן השונות כפי שהוא מקובל כיום נקבע בעריכה בימי עת'מאן ואין ביטחון שבמקור היו הפסוקים א ו ב-ח שבפרשה זו קשורים עניינית ביחד . 29 הקשר הטקסטואלי , שיכול להיות שנקבע בזמן עת'מאן או לפני כן , אינו מבטא בהכרח קשר ענייני . ( ג ) לו זיהו המוסלמים את ירושלים כיעד המסע הלילי וכמקום העלייה השמימה ( מעראג ( ' של מחמד , אין ספק שהיו שורדות על כך מסורות כלשהן . אך עד כמה שידוע לי , 26 על כך ראה בצורה מפורטת מאמרו של ע' אלעד הנזכר לעיל , בהערה . 10 27 גויטיין גרבר , 'אלקדס , ' עמ' . 323 סיכום של דבריו אלה של גויטיין מופיע בהשלמות שהוסיף בספרו היישוב בא"י , עמ' 28 . 31 ראה : בל , הקדמה לקראן , עמ' 29 . 59 כקשר לנושא הכרונולוגיה של פסוקי הקראן השונים , ראה.- בל , שם , פרק ז , עמ' . 120-108

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר