|
|
עמוד:287
הפרשנות הקדומה של הקראן התבססה למעשה על מסורות המיוחסות למחמד או לאחד מהמקורבים אליו . מסורות אלו הובאו על מנת להסביר את הרקע לפרשה זו או אחרת או לפסוק זה או אחר , ובכך לסייע בהבנת אותה פרשה או אותו פסוק בצורה טובה יותר . הצורך להסתמך על מחמד עצמו או על אחד המקורבים אליו מקורו בהתנגדות של חוגי יראי השמיים בתקופה הקדומה של האסלאם לעסוק בפרשנות הקראן . 22 עם זאת , אלה שניסו לפרש פסוקים מסוימים בקראן נעזרו אף באגדות ובחומר ממקור יהודי או נוצרי . צורה זו של פרשנות , וכן הניסיונות לפרש את הקראן על ידי שיקול הדעת , עוררו התנגדות , ויצרו את דרך הפירוש שהטביעה את חותמה במשך מאות שנים על פירושי הקיאן : הסתמכות על ידיעות הנמסרות בעל פה ממוסר הנחשב למהימן בהתאם לקריטריונים מסוימים , למוסר מהימן אחר , כשהמקור אמור להיות מחמד או אחד מחבריו הקרובים . במלים אחרות , פרשנות קדומה זו של הקראן היא למעשה אוסף של מסורות ( חדית'ים , ( המקובצות לפי הקשר שלהן לפסוק זה או אחר בקראן . הבעיות הקיימות בדרך כלל סביב ספרות המסורת ומידת מהימנותה , וההנחה שהיא משקפת את המאבקים שהתנהלו בדורות שבהם נוצרה , קיימות גם לגבי דרך פרשנות זו . י 2 בקרב חכמי הדת המוסלמים בתקופה קדומה רווחה סברה , שאלמסג'ד אלאקצא , שאליו הוסע מחמד בלילה , איננו אלא מקדש שמימי , מעין ירושלים של מעלה ביהדות . סברה זו מקובלת אף על רוב החוקרים בני תקופתנו . 24 לעומת זאת , הלך זיהוי זה ונדחק מהקבצים של פרשנות הקיאן או של תולדות חייו של מחמד , אם כי שרידיו מופיעים בספרות השיעית , שניסתה בשלב מסוים למעט מערכה של ירושלים , על מנת לפאר את העיר הקדושה לשיעים , כופה . והרי דוגמה למסורת כזו : ... אבו עבד אללה [ האמאם השיעי ג'עפר אלצאדק ] נשאל על ידי מישהו על המסגדים שיש להם שבחים . הוא ענה : מסגד מכה ומסגד הנביא [ במדינה . [ האיש שאלו : ומה עם מסגד אלאקצא ? [ ג'עפר ] 22 דוגמאות לכך ראה : גולדציהר , פרשנות הקראן , עמ' . 57-55 23 על פרשנות הקראן יש מחקרים רבים וחשובים . נציין כאן את מחקרו של גולדציהר , פרשנות הקראן , וכן H . Gaije , The Qw ' an and itsExegesis . bvm nx Translated and Edited by Alford T . Welch , m . University of California Press 1976 n 1 הדוגמאות המובאות על ידי גולדציהר להבהרת הבעייתיות של פרשנות הקראן המסתמכת על מסורות מנוגדות היא פרשת העקדה שעקד אברהם אבינו . פרשה זו מובאת בקראן , אך לא נזכר בה שמו של הבן שאמור היה להיות הקורבן . הפרשנות סיפקה את התשובה הנכספת : אלה מבין המוסלמים שסברו שיצחק הוא הוא הנעקד הסתמכו על מסורת ששרשרת מוסריה נחשבת ללא דופי , שרשרת המתחילה בעבד אללה אבן עבאס , בן דודו של מחמד , הנחשב למפרש הראשון של הקראן ( ראה אודותיו : L . Veccia Vagiieri , "Abd Allah b . . ( 'Abbas ' , £ 7 , 1 , pp . 40-41 לעומת זאת , אלה מבין המוסלמים שסברו שהנעקד היה ישמעאל , הסתמכו גם הם על מסורת ששרשרת מוסריה נחשבת ללא דופי והמתחילה גם היא באותו עבד אללה אבן עבאס . משמעות מצב זה היא שפרשנות הקראן , שהסתמכה בעיקר על מסורות , לא היתה שונה במגמותיה , כיווניה ומגמתייתה מספרות המסורת ( חדית ( ' עצמה , ושיקפה למעשה את הדעות של חכמי הדת שיצרו אותה ולא את מצב העניינים כפי שהיה בימי מחמד או בימי הח'ליפים הראשונים . לכן , גם בבואנו לבדוק את השתקפות ירושלים בפרשנות הקראן המסורתית צריכים אנו לדעת , שהחומר הוא מאוחר יחסית ואיננו מציג בהכרח את תקופת המוסרים הראשונים שבשמם הוא מועבר . ראה בל , הקדמה לקראן , עמ' isra" , E 1 > , 11 , pp . 553-554 24 . 168-167 B . Schrieke , והספרות המובאת שם . 25 ראה : קיסטר , שלושת המסגדים , עמ' . 190 היא מופיעה גם אצל מג'לסי , בחאר , כרך כב , עמ' , 90 שורה 8 מלמטה .
|
|