פרק אחד־עשר ירושלים בראייה המוסלמית: הקראן וספרות המסורת

עמוד:284

מסורות ואגדות המספרות את שבחי ירושלים , או שמא מסורות מסוג זה לא היו נפוצות בחוגי מוסרי המסורות ( מפי הנביא מחמד או אודותיו ) או אצל ההיסטוריונים ? האם הופעת שבחי ירושלים נתעכבה בשל העובדה , שהחשיבות הפוליטית והכלכלית של עיר זו לא היתה גדולה דיה על מנת להניע חכמי דת , מרחבי העולם המוסלמי בכלל ומירושלים בפרט , לחבר לירושלים חיבורי תולדות או שבחים , כפי שקרה לגבי ערים אחרות ? בהקשר זה יש לציין , שחיבורי השבחים או התולדות של הערים שהזכרנו לעיל חוברו על ידי תושבי אותן ערים . מכה ומדינה היו הערים היחידות שזכו לחיבורים כאלה , הן מפרי עטם של תושביהן והן על ידי תושבי ערים אחרות , וזאת מפאת קדושתן ומעמדן המיוחד , המקובל על רוב המוסלמים . דיון בבעיות אלה מחייב העלאת מספר שאלות נוספות : האם מעמדה של ירושלים באסלאם היה מוכר על ידי חכמי הדת השונים במאות הראשונות לאסלאם , או שמא הוא סבל מעליות ומירידות , עקב פולמוסים או עקב התנאים הפוליטיים , ובאיזו מידה היתה לכך השפעה על הופעת חיבורים העוסקים בשבחה של ירושלים ? מדוע הופיעו חיבורי שבחי ירושלים דווקא בראשית המאה הי"א ולא לפני כן ; האם לנסיבות הפוליטיות דתיות היתה השפעה כלשהי על כך ? הואיל וספרות שבחי ירושלים אינה שייכת לקטגוריה של הספרות היפה ( אדב , ( אך מהווה חטיבה נפרדת בהיסטוריוגראפיה הדתית המקומית , ברור שאי אפשר לדון בצמיחתה ובהתהוותה מבלי להתייחס למעמדה של ירושלים באסלאם מימי הנביא מחמד ועד לסופה של התקופה שבה אנו עוסקים במסגרת זו , היינו עד ראשית התקופה העות'מאנית , ולעמוד על השינויים במעמדה של העיר , במידה שהיו כאלה . מעמדה של ירושלים באסלאם מעמדה של ירושלים באסלאם משך את תשומת לבם של חוקרים רבים , בעיקר במאה זו . להצגת האספקטים העיקריים של התיזות השונות ולניתוחן יוחד דיון נפרד . לכן נסתפק כאן בהצגת 8 זוהי דעתו של גדול חוקרי האדב בימינו , הצרפתי שרל פלא , כפי שהביע אותה במכתבו אלי מיום . 22 . 4 . 1980 9 סקירת המחקרים הנוגעים לשבחי ירושלים ולמעמדה באסלאם מופיעה במאמרו של ע' סיוון , pp . 149-182 X 11 -Xl 1 l siecies ' , Siudia hiamica , XVII ( 1967 ) , caractere sacre de Jerusalem dans 1 'islam aux 'Le . בעיקר בעמ' 150-149 בהערה . עדכון סקירה זו מופיע במאמרו של י' סדן , שלושה מקורות , עמ' 206-186 בהערה , 3 עמ' . 187 לכך יש להוסיף את המחקרים הבאים : ש' תמרי , 'קדושתה של ירושלים והאסלאם , ' חדשות אוניברסיטת בר אילן , ניסן תשל"ד ( אפריל , ( 1974 עמ' ; 7-3 י' סדן , 'מקאם נבי מוסא בין יריחו לבין דמשק — לתולדותיה של תחרות בין שני אתרי קודש , ' המזרח החדש , כח ( תשל"ט-תש"ם , ( עמי ; 38-22 הנ"ל , 'המחלוקת בסוגית מקאם נבי מוסא בעיני המקורות המסלמיים , ' שם , עמ' . 238-220 המחבר סקר חמישים ושניים מקורות שונים , רובם עדיין בכתב יד , הנוגעים לשבחי ירושלים או דמשק . גירסה מעובדת ומורחבת של שני מאמרים אלה תופיע בקרוב בצרפתית תחת הכותרת ' = ) 'Le Se ' pulcre de Moise a Jericho et a Damas' סדן , קבר משה ; תודתי לד"ר סדן על שהעמיד לרשותי עותק מגירסה צרפתית זו טרם פרסומה 1981 , pp . 58-71 Islam' , Some Religious Aspects of Islam , Leiden Lazarus-Yaf ' eh , 'The Sanctity of Jerusalem in H . ;( ( זוהי גירסה מעודכנת של : לצרוס יפה , קדושת ירושלים ;( בוסה , ירושלים באסלאם ; חסיני , עמ' ; 304-297 זאיד ; דורי , עמ' ; 28-7 לבסוף : גויטיין גרכר , 'אלקדס , ' עמ' , 344-322 שהוא ערך מקיף ומסכם את המחקר המודרני בנידון . ' ° ראה : ע' אלעד בפרק 'המקומות המקודשים לאסלאם , ' בחלק השני של כרך זה .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר