פרק עשירי ירושלים בתפיסת הנצרות בימי הביניים הקדומים

עמוד:275

לעולם במאה הי"א גם את העלייה לרגל לארץ הקודש . אמנם תחילתה בחידוד ההרגשה הדתית ובהעמקת מועקת החטא , אולם בהמשכה יש גם הבטים חדשים . חזון הקיסר העולה לרגל לירושלים ושם מוכתר מחדש יוצרת דימוי של תהילה חדשה של הקיסר , הכוח העליון בעולם הנוצרי . מעתה אין הוא עוד קשור בסיום הקיסרות הנוצרית , בהופעת האנטיכריסט ובסדר קץ הימים . הפסוק מישעיה יא י : 'והיה ביום ההוא שרש ישי אשר עמד לנס עמים אליו גוים ידרשו והיתה מנחתו כבוד , ' אשר הוסב באיגרת פאולוס אל הרומיים ( טו יב ) על ישו , שהוא מזרע ישי , קיבל אף הוא משמעות שונה . 'והיתה מנוחתו כבוד' אשר תורגם בוולגאטה : 'ויהא מקום קברו מהולל' , ( sepuicrum eius gioriorum et erit ) הוסבר לעתים כאומר , שהתנצרות היהודים היא היא אשר תרומם את הקבר . אולם בתקופת המריבה בין הקיסרות לבין האפיפיורות מציינת את רוממות הקבר דווקא הופעתו של הקיסר בירושלים ובקבר ישו ( עד עתה נזכר רק הר הבית והר הזיתים " . ( ירושלים של מטה , שנדחקה מספירה אחת , שבה ומופיעה באחרת , והיא חותמת עתה את תולדות האנושות , כפי שבזמנו פתחה את 'עידן החסד' הנוצרי . ירושלים ומסע הצלב הראשון עם מסע הצלב הראשון הושלם המהפך , ירושלים שוב עמדה במרכז עניינו של העולם הנוצרי . לא היה בעולם הדימויים של אנשי ימי הביניים , ובעקבותיהם במערך המושגים ההיסטוריים של מערב אירופה עד ימינו , מושג הקשור יותר למסעי הצלב מאשר זה של 'שחרור ירושלים מעול הלא מאמינים . ' שחרור העיר וחידוש הפולחן והעבודה הנוצריים במקומות הקדושים שחוללו בידי אינה מציינת את תחילת הסוף ; הכתרה מחודשת של הקיסר והקיסרות תתקיים לעד . , Albensis , MGH . ss , p . 605 Benzo episcopus וראה קרל ארדמן ( לעיל , הערה , ( 63 עמ' . 407 בהקשר זה נציין , כי כאן מופיע לראשונה הרעיון של כעין מסע צלב בראשות הקיסר . בחיבורים אלה היהודים מתנצרים — כך בנוסח המיוחס לאלקווין — או שהמוסלמים ( ion Baby- ) באים להשתחוות לקיסר בציון . בהתנצרות היהודים ( Adso , p . 125 , 1 . 194 ) תתמלא נבואת ירמיהו ( כג ו . ( 'בימיו תושע יהודה וישראל ישכן לבטח וזה שמו אשר יקראו יהוה צדקנו . ' קיימת עוד קבוצת חזונות , שלפי הסברה כבר נכתבה אחרי מסע הצלב הראשון . החשוב ביניהם הוא של , Lambert de Saint-Omer ועיבוד נוסף של , Methodiide Antechrisio Epistoia וראה . Adso , pp . 140-141 בחיבור זה ראוי לציין אלמנט מיוחד : האנטיכריסט מרמה את היהודים כשהוא טוען כי הוא מופיע כדי להושיעם . הוא מחקה את ישו ומודיע שימות בשביל היהודים , יקום לתחייה , ואז יעשה את היהודים עשירים מופלגים . הוא שוחט שעיר במקומו ולמעשה מסתתר במשך שלושים יום , ואז מופיע לבוש בבגדי מלכות . לבסוף הוא נהרג בהר הזיתים , והיהודים מאמינים ששוב יקום לתחייה . הם שומרים על הגופה עד שזו מסריחה , ואז , כשרואים כי רומו , עוזבים את אמונתם ומתנצרים . ולאחר מכן ( לאחר ארבעים יום , בהתאם לספר דניאל ) יבוא יום הדין . . D . Verhelst ( above . n . 90 ) , esp . pp . 151-152 Methodii de Antechristo ' in Adso Dervensis , ed . 'Epistoia ורהלסט סבור , כי קטעים אלה הנם חלק מן הפולמוס האנטי יהודי של תקופת מסע הצלב הראשון . ספק גדול אם אמנם אפשר להוציא מסקנות כאלה , ואף זמן החיבור ומחברו אינם נראים לי כמסתברים מן הטכסט . וראה : . 384 ff . danslemonde occidental , 430-1096 , Paris 1960 , pp . B . B \ umenkranz , Juifset Chretiens התוספת המיוחדת של למברט היא Libert Methodii ( = Reue 1 ationes ) ( של המאה הז , ' המספר על הכיבושים הערכיים . ( לאחר רצח חנוך ואליהו והופעת האלוהים ההורג את האנטיכריסט , 'ואז היהודים ימירו דתם לאדון ומספר הנושעים מכל שבטי ישראל הוא מאה ארבעים וארבעה אלף' ( יהודה , ראובן , גד , אשר , נפתלי , מנשה , שמעון , לוי . יששכר , זבולון , יוסף , בנימין — מכל שבט שנים עשר אלף , כלומר 1968 , p . 438 ( orig . p . 219 v . ) canonici , Liber Floridus , ed . A . Derolez , Gent Lamberti S . Audomari . ( 12 X 12

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר