|
|
עמוד:245
כבר העיר אל נכון י' אבן שמואל , כי 'כמעט כל הספרות של אגדות הגאולה בירושלמי ובבבלי ובמדרשים הקדומים הוארה כאן = ] בדברי רס"ג ] באור מקורותיו הקדומים של חזון הגאולה , ' וכי מסתבר שלפני רס"ג היו חיבורים אפוקאליפטיים נוספים . אף ייתכן , כי מן הספרות האפוקאליפטית הקדומה היו בידיו 'נוסחאות מסודרות יותר מאותן שב"ספר זרובבל" שלפנינו -. ' י כך שזר רס"ג מסכת עלילתית שלימה , רצופה ושיטתית של בוא הגאולה , תוך הדגשה כי למסורות השונות , כולל אמונות העם , יש אחיזה בחזון הנבואי שבמקרא ובספרות חז"ל . חזיונות גאולה אלה התקבלו , ככל הנראה , על ידי אנשים רבים , ואחת ממטרותיו של רס"ג היתה למצוא להם תימוכין במקרא , כפי שהעיד על עצמו : ואחר ששמעתי אלה הצרות התבוננתי בכתוב , ומצאתי בו מקום לכל דבר מהם ... והנה עניני הדברים האלה מפורשי' במקרא , והוסיפו לנו הקדמונים שסדרום דבר אחר דבר כאשר נכתבו " . י אך אין לראות כל זאת כפעולה 'ראציונאלית' גרידא , של מנהיג רוחני הבא לחזק את בני עדתו . עומק רגשותיו והגיגי לבבו ניכרים בבירור מבין השיטין . חישובי הקץ שערך ותפילותיו בקשותיו מלאות הרגש , אף הן מעידות על כך . מהו מקומה של ירושלים בתוך מסכת זו ? בתיאוריו האפרקאליפטיים ייחד רס"ג מקום ניכר לירושלים . גם בתפילות ובבקשות שחיבר , השתמש כמעמדה המושפל של ירושלים ובהשפלת האומה בימיו כטיעון לבקשתו להחשת הגאולה ו יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתראה בעני עמך ישראל הנפוצים בכל הארצות , ובחרבות ירושלם אשר היתה שממה , ומקדשך אשר היה משלח ונעזב כמדבר , ותקנא לשם קדשך המחלל בגוים , ותקבץ שארית צאנך מכל המקומות אשר נפוצו שמה , והשב ישראל אל נוהו וארמון על משפטו ישב ... ולמען עמך ונחלתך אשר נשארו מעט מהרבה כתורן על ראש ההר וכנס על הגבעה , ולמען ירושלים עיר קד ^ זך אשר ןצא ממנה כל הדרה , ובית קדשנו ותפארתנו אשר היה לשריפת אש וכל מחמדנו היה לחרבה " . עם כל זאת , קשה למצוא בתיאוריו מוטיבים חדשים . מלכתחילה ניתן היה לצפות , שרעיונות חדשים יימצאו בדבריו , בשל הסתמכותו הרבה על כתובי המקרא ובשל המקום המרכזי שניתן ל'ציוך בחזיונות הגאולה של הנביאים . אך את רובם של מקורות אלה פירש רס"ג כמתייחסים לארץ ישראל בכללה , כפי שנראה מפשוטם של כתובים , ולא לירושלים . חשובה לדיוננו שאלת התייחסותו של רס"ג לחזיון הורדת ירושלים של מעלה ומקדש של מעלה . על אף מקומם המרכזי של שני מוטיבים אלה בספרות האפוקאליפטית הנזכרת , לא היה נכון רס"ג לקבלם . ניתן להסביר זאת בכך , שלא מצא להם אחיזה בכתובי המקרא ובספרות חז"ל — מחד גיסא , ובשל משקלו הרב של חזיון מעין זה — מאידך גיסא . 8 י אך נראה , כי בעקיפין השפיעו על תיאורו : שהפתיחה בלשון יחיד איננה רגילה בפיהם של גאוני בבל , ( וראה אבן שמואל , מדרשי גאולה , עמ' ! : . 118 'nv , aw n . 134 אמונות ודעות , עמ' . 135 , 134 " סידור רב סעדיה גאון , מהדורת י' דודזון-ש' אסף-י' יואל , ירושלים תשל"ט , עמ' סב-סג , עט . 8 י שלא כמו השם ארמילוס , שחשיבותו היתה . כנראה , משנית בעיניו . על מקומו של מוטיב הורדת הבית מלמעלה בספרות חז"ל , בספרות האפוקאליפטית הקדומה ואצל כמה מהוגי הדעות הנוצריים , ראה : אפטוביצר , בית המקדש ; אורבך , ירושלים של מטה , ופראוור , ירושלים בתפיסת הנצרות , ושם גם דיון
|
|