|
|
עמוד:243
מעלילה רצופה , אך מקומה של ירושלים בתיאור זה קטן לאין ערוך . בכך מצויה עדות נוספת להנחתנו , כי המקום שיוחד לירושלים בספרות האפוקאליפטית גדול מזה שניתן לה במקורות ספרותיים יהודיים אחרים , בני אותה תקופה או אלה הסמוכות לה . אך גורלם של חזיונות אפוקאליפטיים אלה , כפי שצוירו בספר זרובבל ובספר אליהו — המקביל לו בזמן חיבורו — 28 שונה היה מגורל חזיונותיהם של בעלי אפוקאליפסה קדומים , שפעלו בזמן הבית ולאחריו ( אשר השפעתם היתה מצומצמת בחוגים מסוימים בלבד . ( אלה נתקבלו לא רק על ידי חווים אחרים , שפעלו בתקופה מאוחרת יותר , אלא גם על ידי חכמים מובהקים ! בעלי מדרש , בעלי הלכה ופייטנים , ובתוכם כמה מן החשובים שבגאוני בבל . כך הפכו חזיונות אלה לנחלת אמונתו , מאווייו וכיסופיו של כלל בית ישראל בתקופה הנידונה ואף לאחריה . ירושלים בספרות האפוקאלי & טית המאוחרת הספרות האפוקאליפטית המאוחרת יותר לא היתה חזרה בעלמא , וביצירות האפוקאליפטיות המאוחרות נכללו הרחבות ספרותיות שונות , שניזונו בעיקר מההתרחשויות ההיסטוריות בזמנם של המחברים , ומן הרקע החברתי והתרבותי של תקופתם . אך ביחס למקומה של ירושלים — נושא דיוננו כאן — בספרות זו , אין בחיבורים האחרים חידוש של ממש . בכמה מהן , בעיקר אלה שנכתבו מחוץ לארץ ישראל , אף נצטמצם מקומה במידה ניכרת . בין החזיונות האפוקאליפטיים שינקו מספר זרובבל או מספר אליהו יש למנות במיוחד את -.נסתרות דר' שמעון בן יוחאי , שנתחבר ככל הנראה בראשית כיבושי האסלאם או במאה הח , ' והגיע לידינו כשהוא מורכב מרבדים שונים ; מעשה דניאל , שנכתב כנראה בפרס במאה הט "; ' י ותפילת ר' שמעון בן יוחאי , שנתחבר במוצאי שלטונם של הצלבנים בארץ " . ברבדיו הקדומים של נסתרות דר' שמעון בן יוחאי , מושפע החוזה במידה רבה מניצחונותיהם של המוסלמים על 'בני אדום , ' דהיינו הביזאנטים . אך דווקא כיבושה של ירושלים בידי המוסלמים , והרשות שהם נתנו ליהודים לשוב אליה ולשכון ליד 'פרצות ההיכל , ' הם שנתפסו על ידו כראשיתה של הגאולה וכמבשרת אותה . האכזבה מייחסם של המוסלמים אל היהודים וממעשיהם בארץ לא אחרה לבוא , ומצאה את ביטויה ברבדים המאוחרים של יצירה אפוקאליפטית זו . תיאור הופעתם של שני המשיחים בירושלים והישועה שבאה לאחר מכן , מושפעים בבירור מספר זרוכבל . למרות שתיאורו של בעל נסתרות דר' שמעון בן יוחאי קצר יותר ותמציתי , הוא האריך בתיאור המקדש היורד ממרומים מעבר למצוי בספר זרובבל , ואף הוסיף עליו את תיאורה של העיר עצמה , היורדת אף היא מן השמיים : 'ותרד ירושלם בנויה ומשכללת מן השמים , שיש בה שבעים ושתים מרגליות , לד-לז , מהדורת ר' מאיר איש שלום , וינה תר"מ , דפים קנח ע"א-קסד ע"א . השוואה זו מאלפת . אך בירורה חורג ממסגרת דיוננו כאן . 28 הרקע ההיסטורי העולה מן הפרטים שבחיבור זה הולם את ימי מלחמת פרס וביזאנטיון בארץ ישראל , בראשית המאה הד . ראה דיונו של י' אבן שמואל בחיבור זה בספרו מדרשי גאולה , עמ' 31 ואילך . ן מדרשי גאולה , עמי 162 ואילך , ובביבליוגראפיה הנזכרת שם , עמ' . 176-175 ° י שם , עמ' 200 ואילך , ובספרות הביבליוגראפית הנזכרת שם , עמ' . 208-207 , ראה אודותיו שם , עמ' 254 ואילך ; בי לואיס ( לעיל , הערה ;( 1 אורבך , מדרש גאולה , ובספרות הביבליוגראפית המובאת בהערות של מחקרים אלה .
|
|