|
|
עמוד:240
( ה ) ניצחון אךמילוס על ירושלים ושלטונו בה כהתחלה , ואולי אף כגורם מסייע , להשתלטותו , השתלטות עולם הרשע , על העולם כולו . 0 ) קיבוץ כל גלויות ישראל אל ירושלים , כולל המתים אשר יקומו לתחייה , והתייחסות בני ישראל למשפחותיהם . ( ז ) חידוש עבודת הקורבנות בירושלים . מוטיב זה מודגש הן בממלכה הארעית של משיח בן יוסף והן בממלכת הנצח של משיח בן דויד מבית יהודה . ( ח ) הורדת בית מקדש בנוי ומוכן מן השמיים אל ירושלים . בית מקדש זה עתיד להיות גדול בהיקפו משני הראשונים , עד שההיכל יהיה בנוי על 'חמשה ראשי הרים . ' ( ט ) מקום מרכזי נתייחד לו להר הזיתים בתהליך הגאולה , הן כמקום התקבצות הגלויות והן כמקום התגלות השכינה לעיני כל הבריאה . ( י ) גידול רב היקף וממדים של גבולות ירושלים , והגנתה על ידי חומות אש . תהליך גאולה זה איננו מותנה בתשובה שיעשו בני ישראל . מהו זמנו של חזיון אפוקאליפטי זה , איזה רקע היסטורי הולידו ומה הם מקורות יניקתו ? קשה לקבוע מסמרות בכל אלה , בעיקר מכיוון שלא נשתמר בידינו הנוסח המקורי של חזון זרובבל , ואין יכולת בידינו לקבוע בבירור אלו מן היסודות המצויים בגירסה הנוכחית היו גם בנוסחו המקורי . עם זאת , כמה מוטיבים מרכזיים של חזיון זה שולבו כבר בפיוט 'אותו היום , ' כפי שנתפרסם לאחרונה , בנוסח שלם יותר . מכאן , שאכן רשאים אנו להניח במידה רבה של ביטחון , שעיקרו של אותו תיאור אפוקאליפטי הוא מסוף התקופה הביזאנטית , וכי באותם ימים או בסמוך להם , בראשית הכיבוש המוסלמי , גובש חזיון זה לכלל יצירה ספרותית . חיבור זה ואחרים הדומים לו עברו ניסוחים ועריבות , כדי להתאימם לאירועים מאוחרים יותר . הדגש שהושם , כאמור , על ההתרחשויות בירושלים , אף הוא מסייע להוכחת עיקרי הדברים שבחזיון אפוקאליפטי זה . הם מתאימים להתרחשויות בירושלים בעת כיבושה על ידי הפרסים ולמלחמותיהם עליה עם הביזאנטים , כאמור לעיל , ואולי גם לכיבושה כעבור זמן קצר על ידי המוסלמים . מבין המוטיבים הנזכרים במפורש או נרמזים בפיוט 'אותו היום , ' ראוי להדגיש במיוחד את המקום המרכזי שתופס בניין בית המקדש , גודלו והתרחבותו : ויבנה בית עולמים ויכונננו עד מרומים ארכו שלש מאות לעולמים ורחבו ארבע מאות תמימים ו [ משער התי ] כון ע [ ד ] אבטינס אלפים אמה [ שלימי ] ם . 12 בהשפעת חזונו של ישעיהו על אחרית הימים . השווה מדרש שוחר טוב , מזמור לו ; 'אמר ר' פנחס בשם ר' ראובן : עתיד הקב"ה להביא סיני ותבור וכרמל , וליתן ירושלים עליהם בראשם , שנאמר נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים' ( מהדורת ש' בובר , וילנא תרנ"א , עמ' קכו . ( ראה שם בהערותיו של כובר , וכן מדרשי גאולה , עמ' , 85 בהערות . ז על ידי י' יהלום , 'על תוקפן של יצירות ספרות כמקור לבירור שאלות היסטוריות' קתדרה , 11 ( תשל '' ט , ( עמ' . 133-130 ראה גם דבריו שם , בעמ' , 129-128 על טיבו של פיוט זה ועל זמנו . ' 4 שם , עמי . 133
|
|