|
|
עמוד:239
אז תגיע שעת התגלותו של מנחם בן עמיאל , המשיח מבית דויד , אשר יקבוץ את חכמי ישראל המעטים שנותרו מ'מכת גוג , ' הלא הוא אןמילוס . הוא יעלה אותם אל שערי ירושלים ובידו מטה הישועות 'שנעשו בו את האותות , ' ששמרה למענו אמו חפצי בה . על המקום המרכזי שיוחד בתיאור זה של הגאולה לירושלים תעיד העובדה , שהאירועים שהתרחשו בה ותהליך בניינה תוארו בפירוט רב יותר מאשר תהליך הגאולה כולו : ואחר כל זאת יבא מנחם בן עמיאל ונחמיה בן חושיאל וכל ישראל עמו וכל המתים יחיו , ואליהו הנביא עמהם ויעלו לירושלים , ובחודש אב אשר סיפדו את נחמיה שבו חרב ירושלים יהיה שמחה גדולה לישראל ויקריבו קרבן לה' וירצה ה' להם ויערב לה' מנחת ישראל כבראשונה וכימים דקדמונים וירח ה' את ריח ניחוח עמו ישראל וישמח ה' מאד ויורד ה' את הבית הבנויה למעלה לארץ ועמוד אש וענן הקטורת יעלה לשמים , ויצאו משיח וכל ישראל אחריו ברגליהם לשערי ירושלים והאל הקדוש יעמוד בהר הזיתים ואימתו וכבודו על השמים ושמי השמים וכל הארץ ותחתיותיה וכל חומות ובניינים על יסודותיהם ולא נמצא כל נשמה כי נגלה ה' אלהים נגד הכל בהר הזיתים , והר הזיתים יבקע תחתיו , וגליות ירושלים יעלו להר הזיתים , ותראינה ציון וירושלים ותאמרנה מי ילד לנו את אלה ואיפוא היו אלה , ויעלו נחמיה וזרוככל לירושלים ויאמרו לה הנה בנייך אשר ילדת ואשר גלו ממך , גילי מאד בת ציון . ועוד הוחלתי לשאל למטטרון שר צבא ה' אדוני הראיני ירושלים כמה ארכה וכמה רחבה ובניינה , והראני חומות ירושלים סביב לה חומות של אש מן המדבר הגדול עד הים האחרון עד נהר פרת , ויראיני ההיכל והבית , וההיכל בנוי על חמשה ראשי הרים אשר כהר ה' לשאת מקדשו לבנון והר המוריה ותבור 11 וכרמל וחרמון . עשרה מרטיבים עיקריים , הקשורים לשאלת מקרמה של יררשלים בספרות האפרקאליפטית , מצריים בסיפור זה . רובם הגדול חוזר ונשנה בספרות האפוקאליפטית של התקופה כולה : ( א ) ירושלים עתידה לשמש כזירה העיקרית למלחמות באחרית הימים , הן אלה של משיח בן אפרים והן אלה של משיח בן דויד . ( ב ) בניין ירושלים כסמל וביעד מרכזי בתהליך הגאולה . גם משיח בן יוסף יעלה אליה , אך רק לאחר ניצחונותיו , כסיום ושיא להישגיו ולניצחונותיו . ( ג ) חורבן ירושלים משמש כסמל לחורבן ממלכת משיח בן אפרים וכאות לבואה של 'צרה שכמותה לא היתה מעולם . ' ( ד ) הגנה נסית ופלאית על חלק מירושלים ועל יושביה , והם יינצלו גם בעת החורבן והצרות הנוראות . מקורו של תיאור זה בתפיסה , שבחזון הנבואה המקראי מצויה הבטחה , כי לעולם לא תחרב שוב ירושלים כולה , ולא תישאר בלא יהודים בתוכה " . 9 לוי , שם , עמי . 141-140 1 הקרבת הקורבן על ידי משיח בן יוסף ובדיקת ייחוס המשפחות , מושפעות גם מן המסופר על ימי זרובבל ועזרא בתקופת שיבת ציון . ראה מדרשי גאולה , עמ' , 80 בהערות . " ראשיתו של חזיון זה נתלתה בכתוב בזכריה ( לעיל , הערה . ( 8 אך אפשר , שיש למצוא במוטיב זה גם את השפעתה של המציאות ההיסטורית במוצאי התקופה הביזאנטית , כאשר נאסר על היהודים לישב בעיר . מאוויי הנפש של בני אותו דור באו כאן לידי ביטוי .
|
|