|
|
עמוד:232
למוצאו המלכותי של הגאון הנשיא רמז המשורר עוד בתוך השיר , כאשר אמר על מהוללו : 'דוד ילךהו וצדק אמן אותו ... הבט בדניאל ותחז נשיא ' ... ( בתים . ( 31 , 27 שירים אלה ושכמותם נשאו חן בעיני תומכי דניאל ובנו דויד , ואף נפוצו בקרבם . דניאל בן עזריה השפיע מצדו תוארי כבוד על משפחת הנגיד , וידועים לנו תארים שחילק ליהוסף , בנו של שמואל הנגיד , אחרי מותו . ( 1056 ) דומה שבאווירה חצרנית זו נכתב גם שיר התהילה של שלמה בן יוסף . מלבד השיר שלנו אין בידינו שירים נוספים מפרי עטו של שלמה בן יוסף , ואף זה ניכרת בו השפעת שירתו של שמואל הנגיד . ייתכן שהמחבר מגלה עצמאות מסוימת בשיטת השקילה שלו , שכן בניגוד לשיריו של שמואל הנגיד כתוב עדיין שירו של שלמה במשקל הכרות סתם , ולאו דווקא במשקל הברות כמותי , המקפיד על ההבחנה בין הברות שונות לפי אורכן . כל חצי בית בשיר שלנו מחזיק שש הברות , עם הפסקה קבועה אחרי ההברה השלישית . דומה שנוכל להתייחס אל המשקל הזה כאל מקבילה פרימיטיבית של ההזג' הערבי המפורסם ( המרנין העברי . ( שיטה זו היתה בשימוש במזרח עוד זמן רב לאחר שהנהיג דונש את המשקל הכמותי בספרד . גם מבחינת רמתוהאמנותית אין שירו של שלמה דומה כלל לשירת הנגיד , שכן הוא גדוש פרטים קונקרטיים בלתי מסוגננים , באופן שאינו יאה כלל ליצירה ספרותית . אבל אולי דווקא זו הסיבה , שהיסטוריונים ימצאו בו עניין . בבתיו האחרונים מוסר לנו המחבר , לצד שמו , גם את התאריך המדויק שבו כתב את יצירתו : יום שני ארבע נשארו לחדש שבט ובשנים שנת דתתלז ליצירה ולחורבן משטימים שלמה הוא הכהן בן יהוסף נין גאונים ( בתים . ( 149-147 שיר זה , שנכתב לרגל תבוסתו של אתסיז בן אוק התרכמאני לפני שערי קאהיר , נחתם לפיכך ביום ב , ' כו בשבט שנת 4837 ליצירה , ושנת 1009 לחורבן בית המקדש 23 ) בינואר . ( 1077 תאריך זה חשוב לנו במיוחד , מכיוון שיש כו כדי להכריע בין הכרוניקות הערביות הקובעות את תאריך התבוסה . לפי כמה כרוניקות , אשר שאבו ככל הנראה ממקור פאטמי משותף , אירע דבר זה ביום 22 לחודש רג'ב 469 להג'רה . אבל מכיוון ששירנו נכתב כבר ביום 24 לג'מאדא השני של אותה שנה , יש להעדיף אפוא את עדותו של סבט אבן אלג'וזי , שכתב ספר מיוחד על הסלג'וקים , ואשר לפיו הוכרע אתסיז בסוף חודש ג'מאדא . 56 ראה : י' מאן , היהודים במצרים ( לעיל , הערה , ( 37 ב , עמ' 459 ואילך . 57 ראה : י' יהלום , 'השירה העברית שבתחום השפעת הערבית — בין מזרח למערב , ' פעמים , , ( 1979 ) 2 עמ' 22 ואילך . שימוש במלה אחת בשתי צורות ללא הבדל במשמעות , כמו : שיר ושירה , מצוי בשירת שמואל הנגיד בחריזה . השווה : 'אלוה עז ואל קנוא ונורא / מרומם את עלי כל 1 * זיר ושירה' ( דיואן הנגיד , מהדורת ירדן [ לעיל , הערה , [ 54 עמ' . ( 4 שימוש זה זכה גם לביקורתו של משה אבן עזרא , כתאב אלמחאצ'רה ואלמד'אכרה = ) ספר העיונים והדיונים , ( מהדורת א"ש הלקין , ירושלים תשל"ה , עמ' . 164 והנה מצאנו אותו גם בשירנו , השווה : זמות וגם זמים , במות וגם במים , אימות והאימים ( בתים . ( 124 , 115 , 57 58 ראה : סבט אבן אלג'וזי , מראאת אלזמאן פי תארידד אלאעיאן , מהדורת עלי סוים , אנקרה , 1968 עמ' . 184-182 ולעומתו : אבן מ ? סר , אח'באר מצר , קהיר , 1919 עמ' , 25 וכן מקריזי , אתעאט' אלחנפא , ב , , Oxford 1973 , p . 22 in : D . S . Richards ( ed . ) , Islamic Civilisation , illustrated by the Documents of the Cairo Geniza ' , 'Changes in the Middle East ( 950-1150 ) as s . D . Goitein , : nv n 11 tt'n . 3 18-3 16 ^ r , 1 97 1 vnp וראה לאחרונה : י' פרנקל , 'הסלג'וקים בא ^ ישראל , ' ( 1098-1071 ) קתדרה , 21 ( תשמ"ב , ( עמ' . 59-57
|
|