|
|
עמוד:216
הן מבחינת שכיחותם והן מבחינת מורכבותם . עניינם העיקרי בהצגה מפורשת של תכנים גיאוגראפיים וקוסמוגראפיים . תמונות מסוג זה היו חלק מאוצר עשיר של נושאים מתוך המורשת הפאגאנית , שניצלו אומנים נוצריים לצורך קישוט פסיפסים בכנסיות . גם ציורי המזלות בבתי הכנסת , בצורת מעגל שבמרכזו אל השמש הליוס במרכבתו , הם חלק מאותה מורשת אמנותית . בדין נחשבת תקופתו של יוסטיניאנוס כתקופה של תחייה גדולה לאמנות הרומית יוונית . פריחת השירה ועלייתה לא עמדו בחלל ריק , ויש להן זיקה לרוח הכללית של הזמן . צדקו אפוא אותם חוקרים שהעירו , כי אין לקבל כפשוטם את האמור במקורות היהודיים , שכאילו הפיוטים נולדו מתוך לחץ וגזירות קשות . שכן שעת השמד אינה השעה המתאימה להתפשטותה של ספרות יפה , ובוודאי לא לעלייתה ולצמיחתה . מסתבר , לפיכך , שהיו בסוף המאה הה' ובמאה הו' גם תקופות ארוכות יחסית של שקט ורגיעה , שאפשרו את התפתחות האמנויות . בתקופה זו צמח כנראה בקרב יהודי px ישראל מעמד חברתי בעל דרישות אסתיטיות , ודרישות אלה מצאו להן פורקן לא רק כציור אלא גם כשירה . לפריחת האמנויות תרמה כוודאי גם הרגיעה ביחסי הדתות . לאחר הוועידה של כלקדו ן ( Chaicedon ) ( בשנת ( 451 גבר במחנה הנוצרי הפירוד בין האורתודוכסים והמונופיסיטים . הפיצול שחל בקרב הרוב הנוצרי בא ^ הביא להפסקת הרדיפות הדתיות נגד היהודים . זה הזמן שבו יכול היה הפייטן יניי , שהכיר כנראה את המחלוקת בעניין השילוש , לכתוב על הקדוש ברוך הוא בפיוט ל'שמע ישראל , ' תוך שיבוץ מליצת קוהלת ( ד ח : ( ךעו כי יש אחד ואין שיני לו יחיד ומיוחד ובן ואח אין לו . יצירות שיר אף מחרפות ומגדפות במפורש אל לא יושיע . כך , דרך משל , קורא פייטן קדמון למשיח הנוצרי 'כילי' לא 'שוע' ואת חסידיו הוא מתאר כמי שהם 'יגונים במיתת אלוהימר ( מתאבלים על האל המת . ( בהמשך בא תיאור של פולחנות סתר נתעבים , שהמשתתפים בהם 'פרוצים בממזרות . ' אנשים אלה עסוקים בין היתר במסחר של עצמות קדושים , ועוד . לראשם שולח הפייטן רשימה של קללות נמרצות . תאמילם לאור אבדון תבלעם לבור בריאה תגירם לגחלי גיהנם תךיחם לדומן דיךאוץ ... 4 ראה : 5 London 1976 , pp . 49-74 , 352 Medieval West — Selected Studies , Bioomington- E . Kitzinger , The Artof Byzantium and the השווה ב' ליפשיץ , 'בית הכנסת העתיק בחמת טבריה , ריצפתו וכתובותיו , ' מחקרים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל , ג ( תשל"ה , ( עמ' 99 ואילך . 6 ראה ש' ליברמן , 'חזנות יניי , ' סיני , ד ( תרצ"ט , ( עמ' רכה ; א"מ ליפשיץ , 'לתולדות הקרובה , ' כתבים , א , ירושלים תש"ז , עמ' שא-שב . ראה : מ' אבי יונה , בימי רומא וביזנטיון , ירושלים תשכ"ב , פרק ט : 'הפירוד במחנה הנוצרי , ' עמ' 201 ואילך . 8 ראה : פיוטי יניי , מהדורת מ' זולאי , ברלין תרצ '' ח , עמ' רמ , והשווה גם שם , עמ' קלא . אבל השווה כבר אגדת בראשית , פרק לא , מהדורת ש' בובר , קרקוב תרס"ג , עמ' : 64 'טפש לבם של שקרנין , שהן אומרים יש לו בן להב"ה ... לפיכך שלמה אומר יש אחד ואין שני גם בן ואח אין לו [ קהלת ד ח . ' [ 9 ראה : פיוטי יניי , שם , עמ' שלט ; קטע גניזה של בית המדרש לרבנים בניו יורק , שמספרו Mic . 8190 ( את תצלומו הואיל לשלוח לי פרופ' שמלצר . ( והשווה במאמרו של ליברמן ( לעיל , הערה , ( 6 עמי רכד ; ח' שירמן , לתולדות השירה והדראמה העברית — מחקרים ומסות , א , ירושלים תשל"ט , עמ' . 64 'אל לא יושיע' הוא רמז ברור לשמו של משיחם . לעניין כילי ושוע השווה : ישעיהו לב ה .
|
|