פרק שביעי ישיבת ארץ ישראל: יצירתה הרוחנית והזיקה אליה

עמוד:211

( א ) רמת הלימוד בישיבות בבל עלתה על זו של ישיבת ארץ ישראל , ומכאן פרסומן והעדפתן של הראשונות . כך ראו זאת בני אותם דורות בעצמם . עדות על כך נשתמרה בדבריו של רבינו חננאל , מחכמיה הגדולים של צפון אפריקה באמצע המאה הי"א : ואשר אמרו בעבור בני א"י בדורות שלפנינו אינה ראיה , לפי שגלינו גלות שלמה ובעונותינו לא נשאר בארץ ישראל בימים ההם אלא מועטים ואינם בני תורה בנדנוד אחר נדנוד וטלטול אחר טלטול . גם בני ארץ ישראל הודו בכך . כך עולה ממכתב של אחד מחכמי ארץ ישראל , שנמנה עם אותן שתיים שלוש משפחות חשובות , שעמדו במשך דורות רבים בראשות הישיבה . הוא משבח את תורתם של בני ארץ ישראל , שממנה ינקו בני התפוצות האחרות , ובבל בכללן , אך נאלץ להודות שבזמנו — ככל הנראה ראשית המאה הי"א — נשתנה המצב . את הירידה תלה בשני גורמים : המצב המדיני , הביטחוני והכלכלי הקשה שהיה בארץ ישראל , גורם שנזכר גם בדבריו של רבינו חננאל ! והסכסוכים הפנימיים בין חכמי ארץ ישראל , ובמיוחד בתוך הישיבה : ותלמידףהם ] ברשותם ירדו לבבל וריבצו תורה שמה וקבעו המדרשות ... ואבירי יקירי החבר ומעולה יודע כי לא נתמעטה תורה מבני ארץ ישראל כי אם משנים מעוטים , בהיחדל בני תורה ממצוא מחייתם ורבות הצרות עליהם נתעצלו מללמד בניהם במוט ידם מהספק טרפם . וגם נתעסקו ש [ ם ] בעלי אגרופים במחלקות לדחות זה את זה ולקדום אחד את אחד לקנפוץ ] למעלתו . ' קשה לחלוק על שני גורמים חשובים אלה , אך יש להוסיף עליהם שלושה גורמים נוספים . ( ב ) ישיבות בבל שכנו במרכזה המדיני של הח'ליפות ובמוקד חייה הכלכליים . מצב זה הגדיל את כבודן וסייע בפיתוח הקשרים עמן . סוחרים שנסעו מאירופה אל המזרח , או סוחרים מן המזרח שנדדו בין ארצות הח'ליפות , שימשו מקור עיקרי להעברת מסורות הלכתיות וספרותיות . תיאוריהם על גודל האוכלוסייה היהודית בבבל , על מעמדה המדיני , על כבודו של ראש הגולה שיוחס לבית דויד ועל פאר ישיבותיה , הגדילו עוד יותר את מעמדם של חכמיה ואת ההערכה אל תורתם . ( ג ) ראשי הישיבה הארץ ישראלית נאלצו להקדיש מזמנם גם להנהגת הקהילות בארץ , הן מן הבחינה המדינית — שכן הם ייצגו אותן בפני השלטונות — והן מן הבחינה הפנימית ( שמירת השלום בקהילות , דאגה לנכסי יתומים , מינוים של דיינים ושוחטים , ושאר צרכים חברתיים פנימיים . ( חלק מתפקידים אלה מילא בבבל ראש הגולה , וראשי ישיבותיה ראו את עיקר מטרתם בהאדרת תורה , ובהרחבת הפעילות הרוחנית בין כותלי ישיבתם . 124 רמב"ן , מלחמות ה , ' ביצה פרק א ( ש"ס , דפוס וילנה , רף ג ע"א . ( 125 ש' אסף , 'לתולדות הישוב היהודי בא"י , ' ספר זכרון לגולאק וקליין , ירושלים תש"ב , עמ' . 25 וראה דיונו של אסף , שם , בשאלת זהותו המשוערת של המשיב . 126 כגון סיפור ר' נתן הבבלי , אצל א' נויבאור , סדר החכמים וקורות הימים , ב , אוקספורד תרנ"ג , עמ' 78 ואילך ; פרידלנרר , Arabic Report of R . Nathan ; Habably ' , JQR , 0 . x ., XVII ( 1905 ) , pp . 753-761 ספר מסעות ר' בנימין מטודילה , מהדורת מ' אדלר , לונדון תרס"ז , עמ' לד ואילך ; סבוב ר' פתחיה מרגנסבורג , מהדורת אי גרינהוט , ירושלים תרס"ה , עמ' 5 ואילך .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר