|
|
עמוד:207
התקופה זעומות ביותר . מן המקורות עולה בבירור , כי באותם ימים עדיין היתה גדולה יותר הזיקה למורשה הארץ ישראלית , ואפשר שנכונה הקביעה , כי את תקופת הסבוראים יש לראות כ'תקופה של שווי המשקל' במאבק שבין שני המרכזים . " עקבותיו של הגידול ההדרגתי בהשפעתה של בבל ניכרים גם בארץ ישראל עצמה . הדבר בא לידי ביטוי בהשפעתו של התלמוד הבבלי , שהלכה וגדלה בהדרגה , ואף חכמי ארץ ישראל קיבלוהו כמקור העיקרי לפסיקתם . כאמור , בולט הדבר במיוחד בתשובותיהם של חכמי ארץ ישראל במאה הי"א . "' ניסיונו של ר' אהרן בן מאיר בראשית המאה הי' לשמור על ההגמוניה הארץ ישראלית בקביעת הלוח — ניסיון שנכשל , כאשר התפוצות כולן , וכעבור זמן מה גם בני ארץ ישראל עצמם , קיבלו את דעתם של חכמי בבל — היה בו כדי להמחיש בבירור את עליית כוחה והשפעתה של בבל אף בתחום שניתנה בו כל השנים העליונות למסורת הארץ ישראלית . " עדות לגידול ההשפעה הבבלית בארץ ישראל עצמה מצויה בעובדה , שהגאון הארץ ישראלי ר' שלמה בר' יהודה שלח את בנו ללמוד בישיבתו של רב האי גאון בבבל ' ) יושב ושונה לפניו הלכות גדולות . ( ' הרי זו מעין הודאה בעליונותו של המרכז הבבלי , אלא אם כן נרצה לתלות מעשה זה בכך שר' שלמה בא לארץ מאפריקה הצפונית , או בקשיים הגדולים שעמדו בפני הישיבה ובפני היישוב היהודי כולו בזמנו . ניסיונו של ש"ד גויטיין להמעיט מערכו של מעשה זה ולתלותו באהבת הדעת גרידא , מסופק הוא " . גם דבריו של רב האי גאון , המבקש כי איגרתו תיקןרא בבתי הכנסת של ארץ ישראל , וכי 'זכות' מעין זו ניתנה כבר לאבותיו , מלמדים על גידול ההשפעה הבבלית : ותובעים אנו בבקשה מן ראש הץשיבה ] יחי לעד שיצוה להיקרא באגרת כרבים , כי כן נעשה לאבותינו שם פעמין רכות ... וכן יעשה ואל יאחר , ויודיע אותנו כי השלים החפץ וכי נקראה האגרת נגד כל העם ' . " למעשה אין זו בקשה גרידא , אלא מעין תביעה , והסמכות שבדבריו תעיד על כך . דווקא באותם ימים גדולה היתה התחרות בין בבל לבין ארץ ישראל על ההשפעה בצפון אפריקה ובמצרים , ובכל זאת מנסה רב האי להשפיע גם על ארץ ישראל עצמה . את ההסבר לתחרות זאת בין שני המרכזים ניתן לתלות בשלושה גורמים : ( א ) הקשיים הכספיים של הישיבות באותה תקופה , והרצון לגייס תמיכה בכל מקום אפשרי . מן המקורות עולה , כי פעולתו של רב האי בתחום זה היתה גדולה במיוחד , והוא דחק את רגליה של ישיבת ארץ ישראל על ידי פנייה אל אלה שתמכו בה בעבר . מכאן הלשון הקשה והבוטה 111 ' מרגליות , החילוקים , עמ' 111 . 3 ראה לעיל , הדיון בתשובותיהם שלחכמי ארץ ישראל . 112 מחלוקת זו נידונה במפורט על ירי ח"י בורנשטיין , ' מחלוקת רס"ג ובן מאיר , ' ספר היובל לכבוד ני סוקולוב , ורשה תרס"ד , עמ' . 189-19 י " ראה ; מאן , היהודים במצרים , א , עמ' < 107 ב , עמ' . 134-133 ומסתברת דעת מאן ( שם , א , עמ' noitibt , ( 119 היה לפני התגלות הסכסוך הנזכר כאן להלן , בין ר' שלמה לרב האי . גויטיין ( היישוב , עמ' ( 48 סובר , כי לימוד זה , כאחרים בזמנו , נובע מהמקובל באותם ימים לנדוד למרכזי חכמה . אך קשה להניח , שהגאון הארץ ישראלי לא היה מודע למשמעות המיוחדת שיש למקרה זה , לו אכן היה עדיין רואה בזמנו את ארץ ישראל כבעלת הבכורה בלימוד תורה . ראה גם לעיל הערה . 104 sser « 1 " 4 , ££ ! - * £ ! . rsancrn ren tsxj ( wa , x . שהעיר י' מאן , Additions et Rectifications ' . REJ , LXXI ( 1920 ) , pp . 1 10-112
|
|