|
|
עמוד:202
הבכורה באשכנז למורשת הבבלית , עדיין ניכרה היטב השפעתה של המסורת הלשונית הארץ ישראלית . חשובה יותר הזיקה אל המורשה הארץ ישראלית , כפי שנשתמרה במנהגיהם של חכמים מסוימים ושל משפחות מסוימות . אך נראה לי , שגם עובדה זו לא סותרת את קביעתנו , שההשפעה הארץ ישראלית ירדה במאה הי"א . הדבר נבע מן ההקפדה היתירה של בני אשכנז , בעיקר בניהן של משפחות מיוחסות , לילך בדרכי אבותיהם הראשונים . קו זה הוא אחד הסממנים המאפיינים את החברה היהודית באשכנז עד תתנ"ו , ובמידה רבה גם לאחריה . מכאן , שהבנים תפסו מנהג אבותיהם בידיהם ותו לא . לפנינו שמרנות וזיקה אל מסורת משפחתית , גם כאשר ידעו לעתים הכנים כי מנהגיהם שונים היו מאלה של המורשה הבבלית . כללו של דבר , במאה הט' ובמאה הי , ' בעת ייסודן של הקהילות הראשונות באשכנז , היתה זיקה הדוקה למורשה הארץ ישראלית , בצדה של זיקה הדוקה אל המורשה הבבלית , ואין בידינו להכריע על סמך המקורות שהגיעו לידינו איזו מהן היתה עדיפה על חברתה . 90 השפעת המורשת הבבלית גדלה בהדרגה , והחל מאמצע המאה הי"א ניתנה לה הבכורה . לא ניתן לתלות התפתחות זו בכך שחכמי אשכנז לא הכירו את המסורות הארץ ישראליות . מקורות פנימיים וחיצוניים כאחד מלמדים , כי סוחרים יהודים מגרמניה ומצרפת נסעו לעתים קרובות אל ארצות הח'ליפות המוסלמית , ובכללן אל pK ישראל . על קארל הגדול מסופר כי נסתייע בסוחר יהודי ממגנצא , 'שהיה רגיל ללכת לארץ הקדושה ולהביא משם אל המדינות מעבר לים דברים רבים יקרים ולא ידועים , ' כאשר רצה לפגוע בכישוף ריכול ף ( Rkhuif ) ממגנצא . אף אם מסיבה כלשהי יועלה ספק במהימנות פרטי המעשה , הרי עצם הניסיון לתאר במאה הט' סוחר יהודי הרגיל לנסוע לארץ ישראל מלמד , כי מציאות מעין זו היתה קיימת ומוכרת . רש"י העיד על מעשיהם של 'קוראים הבאים מארץ ישראל , ' וספרים ארץ ישראליים הובאו באותה תקופה אל אירופה המערבית . מסתבר , כי סוחרים אלה העבירו שאלות מאשכנז לארץ ישראל , כדוגמת השאלות הנזכרות לעיל , משנת 960 ומשנת 1070 לערך , וכן שאלותיו של ר' משולם בר' משה בסוף המאה הי"א . מאחר שהעדויות הללו נשתמרו בדרך מקרה בלבד , ניתן להניח שלא היו אלה דוגמאות חריגות . ואכן , אחד מנתיבי הסחר של הסוחרים היהודים הךאדאניים עכר בארץ ישראל , כעדותו של אבן ח'ךךאך'בה , בן המאה הט . ' בין שמקורם של סוחרים אלה הוא באירופה ובין שהוא במזרח , יכלו הם בוודאי לשמש צינור חשוב להעברת מסורות תרבותיות הן מארץ ישראל והן מבבל אל המרכזים 8 ) 1 ראה בחיבורו הנזכר של אלדר ( לעיל , הערה 89 . ( 73 במקרים רבים מסתבר , שלא ידעו כי מקורם של המנהגים הוא כארץ ישראל . אך מצויים גם מנהגים , שמפורש בתלמוד כי מקורם במנהג ארץ ישראל , ולכן ידעו זאת בני אשכנז . למנהגים אלה היתה חשיבות רבה במיוחד בשאלת זיקתם אל ארץ ישראל . ראה : גרוסמן , הזיקה לא"י , נספח , עמ' , 92-78 הדיון על . nVn nunon Vvi pV- 'Dn mrVn jjyj , 7 J 7 J 7 , 9 ( 1 ההלכות המועטות שנותרו לנו מתורתו של ר' ליאונטין , רבו של רבינו גרשם מאור הגולה , שפעל במחצית השנייה של המאה הי' במגנצא , מלמדות כי בהלכות מסוימות הלך לפי המורשת הבבלית ובאחרות — לפי תורתם של בני ארץ ישראל . ( אף מצאנוהו חולק כמפורש על גאוני ככל . ראד :, שו"ת מהר"ם , דפוס פראג , מהדורת כלאך , סימן רסד ( . ראה בדיון בו אצל גרוסמן , חכמי אשכנז , עמ' . 86-80 - . 1275 . Berlin 1887-1902 . n . 75 frdnkischen und deutschen Reichc bis zum , lahre J . Aronius , Regesien in Geschichie der Juden r ' ריכולף שימש כארכיבישוף של מגנצא בין השנים . 813-787 92 ראה לעיל , הדיון בספר המעשים ובתשובותיהם של גאוני ארץ ישראל . ראה גם : ספר הישוב , ב , עמ' . 113
|
|