|
|
עמוד:200
תירוצים דחוקים . אמנם כבר ר' משולם בר' קלונימוס , רבינו גרשם מאור הגולה ור' יהודה הכהן נזקקו לתורתם של גאוני בבל , אך שימושם במקורות הבבליים היה מועט באופן יחסי . העדות הברורה ביותר לשינוי שחל במחצית השנייה של המאה הי"א הוא ספר מעשה המכירי , המביא מתורתם של גאוני בבל בכל עניין ועניין לעומת הבאות מעטות בלבד מתורתם של חכמי ארץ ישראל " . ככל הנראה , חובר במגנצא , זמן מה לפני כן , ספר ליקוטים מקיף מתשובותיהם של גאוני בבל , שנקרא בשם ספר בשר על גבי גחלים . ( ב ) זיקה הדוקה יותר של ראשוני חכמי אשכנז אל הספרות התנאית . מספרן של האסמכתאות מן הספרות התנאית שהביאו ר' משולם , רבינו גרשם מאור הגולה ור' יהודה הכהן בתשובותיהם גדול ביותר , והוא עולה על מספר המובאות מספרות זו אצל חכמי ספרד שפעלו באותה עת או אצל חכמים אחרים בכל תקופה בתר תלמודית אחרת . דרך זו בולטת במיוחד אצל ר' יהודה הכהן . הוא נזקק לספרות התנאית , ובמיוחד למשנה , הרבה יותר מאשר לתלמוד הבבלי . אמנם , אין הכרח לקשור זיקה זו למקורות התנאיים אל העדפת מורשתה של ארץ ישראל , וניתן לתלותה בהעדפת תורתם של חכמים ראשונים באשר הם . אך גם אם סברה אחרונה זו היא הנכונה , הרי בפועל לפנינו זיקה גדולה אל תורת ארץ ישראל , ועל כל פנים , לא נתפס התלמוד הבבלי גופו כמקור העיקרי לפסיקה . החל מאמצע המאה הי"א אין זיקה מיוחדת זו אל המקורות התנאיים באה יותר לידי ביטוי והיא נעלמת . ( ג ) זיקה הדוקה למקרא בשאלות של הלכה למעשה . דרך פסיקה זו מצויה אצל ר' משולם בר' קלונימוס , רבינו גרשם מאור הגולה , ר' יהודה הכהן ור' יוסף טוב עלם . גדולה במיוחד מידת הזדקקותו של רבינו גרשם מאור הגולה לדרך זו . חכמים אלה השתמשו בשלושה סוגי דרשות : דרשות שנרמזו בתלמוד ; שימוש בדרשה קיימת , תוך הרחבת היקפה ותחולתה ; יצירת דרשה מחודשת לחלוטין . מדרשות מעין אלה הסיק ר' יוסף טוב עלם , שאין הקהילה רשאית להטיל מסים על הקרקע , ור' יהודה הכהן למד על מידת סמכותו של הקהל , שחפץ להטיל מרותו על בני הקהילה . אמנם מסתבר , כי רוב דרשות כתובים אלה הובאו כאסמכתה גרידא , וכי למעשה ביסס המשיב את פסק ההלכה על שיקול דעתו . אך עובדה היא , כי גם דרך זו איננה מקובלת בפסיקה הבתר תלמודית . 82 על מעשה המכירי ראה לעיל . הערה . 20 ודאי הוא , שאין המקורות מאשרים את קביעתו של ש' אסף ( ספר הישוב , ב , עמ' מב-מג , ( כי הפרטים המעידים על הקשרים של בני צרפת ובני אשכנז עם ארץ ישראל , מרובים הם על אלה שהגיעונו בדבר הקשרים שבין מרכזים אלה לבין בבל . אחת מההבאות בספר הישוב , שם , אף עלולה להטעות : 'ר' נתן בן מכיר , אחי רבינו גרשום מאור הגולה , עומד בחליפת שאלות ותשובות עם ר' עמרם ירושלמי . ' קטע זה מובא כהוכחה לזיקת יהודי אשכנז אל ארץ ישראל , אך מספר מעשה המכירי ברור , כי ר' עמרם ירושלמי גר במגנצא ונמנה על חכמיה . אפשר שבא מירושלים ולכן נתכנה בתואר ' ירושלמי , ' אך אפשר שעלה אליה לרגל וביקר בה כלבד . ככל אופן . ברור כי חליפת השו"ת נעשתה עמו במגנצא . ראה : ספר הפרדס , ורשה תר"ל , סימן כג , וסידור רכנו שלמה מגרמייזא , מהדורת מ' הרשלר , ירושלים תשל"ב , עמי רעז . 83 ראה מה שכתבו על חיבור זה אף זולצבך , 'פסקי ספר בשר על גבי גחלים JJLG , v ( 1908 ) , pp . 367-370 , ' וי"נ אפשטיין , 'בשר על גבי גחלים . ibid , vm ( 1911 ) , pp . 447-451 'Ueberdas Buch נימוקי לקביעת זמן חיבור הספר באמצע המאה הי"א , אולי על ידי ר' יעקב בר' יקר , ראה : גרוסמן , חכמי אשכנז , עמ' 84 . 257-254 דברי ר' יוסף טוב עלם , שו"ת מהר"ם , דפוס פראג , מהדורת כלאך , בודפסט תרנ"ה , סימן תתקמא ! דברי ר' יהודה הכהן , כל בו , נאפולי ר"ן , סימן קמב .
|
|