|
|
עמוד:198
ישראליות , והמנהג האשכנזי הקדום — בתחום זה ואף באחרים — הושפע ממנהגם של בני ארץ ישראל . ( ד ) למסורת הלשונית של בני אשכנז היתה זיקה הדוקה למסורת הלשונית הארץ ישראלית . ( ה ) ביסודותיה של הקהילה האשכנזית הקדומה מצויה השפעה ארץ ישראלית , הן בטיבם של המוסדות שהקימה לה הקהילה והן במקומו ובמעמדו של הפרט בתוכה . למעשה , לא נבדקו ראיות אלה בדיקה של ממש , ואין בהן כדי להוכיח את התיאוריה הנזכרת . כשם שבאו מהגרים מאיטליה כך באו מהגרים מצרפת הצפונית ( כלומר : צפונית לנהר לואר ; ( Loire ומצרפת הדרומית , וככל הנראה במספרים גדולים יותר . מהגרים הגיעו אל צרפת הצפונית מספרד ומפרובאנס , והשפעתה של בבל על מקומות אלה היתה גדולה יותר , לדעת הכל , מאשר השפעת ארץ ישראל . מהגרים אלה יכולים היו אפוא להביא עמם את המסורות הבבליות . ואף על עצם ההנחה שיהדות איטליה העדיפה את המרכז הארץ ישראלי במאות הי - ' הי"א קשה לדבר , כפי שהראינו לעיל . הוא הדין בשאלת ההשפעה הארץ ישראלית על יסודות ארגונה של הקהילה האשכנזית הקדומה . שלושה סממנים מייחדים קהילה זו ; ( א ) האוטונומיה הגדולה שזכו בה בני הקהילה ( חוסר כפיפותם לשלטון מרכזי ) ו ( ב ) הסמכות הגדולה של הקהילה על בניה , כפי שבאה לידי ביטוי בפונקציות הרבות שהיא מילאה ובזכויות התחיקה והאכיפה שניתנו לה ; ( ג ) מעמדו ומשקלו של הפרט בתוך הקהילה . קווי ייחוד אלה נמצאו אף בקהילות היהודיות שבערים ההלניסטיות בארץ ישראל בימי השלטון הרומאי , עוד לפני עליית המשטר ההירוקראטי , שנציגו העליון היה הנשיא . לפי זה נצטרך להניח , כי מסורות אלה , שפסקו בעיקרן בתקופה כה מוקדמת , נשתמרו כמסורת ערטילאית זמן רב ובאו לידי ביטוי במאה הי' בגרמניה , והדבר נראה דחוק . השערתו זו של בער , כי בארץ ישראל נתחדשה בתקופת הגאונים דמותה הדימוקראטית של הקהילה , לא מצאה את אישורה במקורות שנתגלו בינתיים בגניזה הקאהירית . את ההסבר להתפתחות יסודותיה של הקהילה האשכנזית במאות הי - ' הי"א יש לחפש , ככל הנראה , בתחום שונה : המבנה הסוציו ^ קונומי של משפחות המהגרים ושל הקהילות הראשונות באותה תקופה , והקשיים הרבים שנצבו בפני אותן קהילות , שהיו קטנות באוכלוסיהן , בימים הראשונים להקמתן . 72 ראה : שכטר , מחקרים : פליישר , שירת הקודש , במקומות רבים בספר . " ראה : א' אלדר , 'מסורת הקריאה הקדם אשכנזית , ' חיבור לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה של האוניברסיטה העברית בירושלים , תשל '' ז . 74 בער , היסודות , עמ' 12 'קרוב מאוד להוסיף ולשער , כי בארץ ישראל נשמרה ונתחדשה "בתקופת הגאונים" דמותה הדמוקראטית של הקהילה , וכי פה הונחו היסודות של צורות הארגון הנודעות של הקהילה האירופית בימי הביניים . ' וראה גם המשך דבריו שם . איגוס קבע כן בביטחון מלא : was transmitted orally from the daysof the Second middle ages ... but every oneof its numerous details complex Law , no doubt , was not developed in the 'However , this : ! ruin ) Temple' על כל פנים , חוק מורכב זה , ללא ספק , לא התפתח בימי הביניים , אלא כל אחד מפרטיו המרובים הועבר בעל פה מימי הבית השני Neuman , Philadelphia 1962 , p . 4 Jewry ' , Studies and Essays in Honor ofA . A . 'The Oral Traditions of Pre-Crusade Ashkenazic A . Agus , . ( יג ראה : בער , היסודות , עמ' : 3-2 א' גרוסמן , 'ראשיותיו ויסודותיו של מנהג עיכוב התפילה , ' מלאת , א , תל אביב תשמ"ג , עמ' 76 . 219-199 מחקרים חשובים כנושא זה פרסם ש"ד גויטיין , ראה ; גויטיין , היישוב ; גויטיין , חברה , ב . ראה גם מ' גיל , לעיל , הערה . 2 7 ראה : א' גרוסמן , 'הגירת יהודים אל גרמניה והתיישבותם בה במאות ט-יא , ' בתוך : א' שנאן
|
|