|
|
עמוד:196
מן המקורות הנזכרים עולה בבירור זיקתה ההדוקה של יהדות איטליה אל המורשה הארץ ישראלית . אך מהי מידת עוצמתה בהשוואה לזיקה אל הישיבות הבבליות , והאם עמדה במלוא תוקפה עד סוף תקופת הגאונים ? ההנחה המקובלת במחקרים שונים , כי הבכורה המשיכה להינתן לארץ ישראל עד המאה הי"א ועד בכלל , אין לה על מה שתסמוך . ההשפעה בתחום הפיוט והתפילה אמנם נמשכה , אך אין די בכך כדי להוכיח את עדיפותה של המורשה הארץ ישראלית על פני המורשה הבבלית . מטבע הדברים קשה היה ביותר לשנות נוסחאות תפילה ומנהגי תפילה שנהגו מדורות ונתפסו כמקודשים . אך בתחומים אחרים גדלה בהדרגה ההשפעה הבבלית , וקרוב להניח כי לקראת סופה של התקופה היא היתה מכרעת ועדיפה . במיוחד אמורים הדברים באיטליה המרכזית והצפונית , שנכללו בתחומי האימפריה הגרמנית הרומית הקדושה וי . י" העדות הטובה ביותר לכך היא ריבוי החכמים שיצאו ללמוד בישיבתו של רב האי גאון . כן עשה ר' מצליח בר' אליהו מסיציליה , וכן עשתה קבוצה שלימה של חכמים ידועים מהעיר סיפונטו , ( Siponto ) אשר בצפון איטליה : וראיתי כתוב בספר רבי' שי , ' שהיה כתוב בעיר סיפונטא , אשר במלכות לומברדיאה בבית המדרש של ר' יהודה , המכונה ר' ליאון , בר' אלחנן בר' יהודה נב"ה = ] נפשו בצרור החיים , [ ולפני רבי' מנחם הכהן ורבי' יהודה ושאר רבנים המובהקים , אשר לימדו [ למדו ] בישיבת רב האי גאון , בן רב שרירא גאון .... והיו באותו בית המדרש כמה תלמידים ר' אלחנן זק"ל = ] זכר קדוש לברכה .. , [ י ענן הכהן זצ"ל = ] זכר צדיק לברכה ] ור' מלכי צדק ז'ל'ע' = ] זכררנר לחיי עולם ] ור' משה הכהן , מ'ע'ה' = ] משה עליו השלום , [ ותלמידים הרבה , אלו מכשירין ואלו מטריפין , ופישפשו המסכת של חולין ו'הלכות קצובות' ותשובות ושאילות ו'הלכות גדולות' ולא מצאו שורש לדבר להתיר ולאסור עד שמצאו בתשובות של רבי' חננאל בר' חושיאל זק"ל ובתשובות של רבי' ניסים גאון זק"ל , דאין סירכא מטרפת אלא בריאה . למקור זה חשיבות כפולה י עצם העובדה שחכמים מפורסמים אלה למדו בישיבתו של רב האי , אך גם השפעת המורשת הבבלית עליהם . בבדיקת טריפות נחלקו בני בכל ובני ארץ ישראל , ולכן יש משקל מיוחד לנכונות להסתמך על מקורות ההלכה של גאוני בבל ( ספר הלכות גדולות ותשובות ) באותו נושא . גם חכמים מהעיר רומי שימשו ככל הנראה לפני רב האי גאון . מהם קיבל ר' יצחק בר' יהודה , ראש ישיבת מגנצא לאחר שנת , 1064 את תורתו של רב האי . 61 כבר לפני כן מצינו עדויות על זיקה של יהודי איטליה למרכז הבבלי בצד זיקתם לארץ ישראל . ראה , למשל , את המובא אצל דינור , ישראל בגולה , א , , 3 עמ' , 235-233 ואצל שכטר , מחקרים , עמ' . 40-33 62 ב"מ לוין , 'קטע רביעי מאגרת ר' מצליח לר"ש הנגיד , ' גנזי ק דם , ג ( תרפ"ה , ( עמ' a . 67 בהגהתו המסתברת של נויבאור . 64 כת ,, י בןדל 1 יאנה 1101 ן ך 184 ע ,, . מובא בשינויים ף קלים אצל א"ב נויבאור , 'דברים עתיקים מאיקספורד , ' המגיד , יח ( תרל"ד , ( עמ' . 41 65 על המחלוקת בנושא זה ראה לוין , חלוף מנהגים , סימן יח , עמ' , 44-43 מרגליות , החילוקים , עמ' . 128-127 עקבות אותו פולמוס של חכמי סיפונטו אף גרם לאחד מאותם חכמים . די מלכיצדק , לפנות בשאלה אל ר' יעקב בר' יקר במגנצא , כפי שלמדים אנו ממקור איטלקי קדום , המצוי עדיין בכתב יד . ראה ו גרוסמן , חכמי אשכנז , פרק ה , עמ' . 253 66 'וטעם זה שמע ר"י בר' יהודה בעיר רומי מפי = ] בשם ] רב האי גאון , ' מרדכי , שבת , רמז תקמ"ח . ר'יצחק נסע . כנראה לרגל מסחרו , למקומות שונים . לכן , דומה שאין להטיל ספק במהימנות ההיסטורית של מקור זה .
|
|