|
|
עמוד:194
את שאלת קשריהם של המרכזים היהודיים באגן הים התיכון — ובמיוחד יהדות מצרים — אל הישיבה הארץ ישראלית , אך תרומתה של הגניזה לחקר קשריה של הישיבה עם המרכזים היהודיים בארצות אירופה הנוצרית , מעטה בלבד . אין ספק , שהתנהל מאבק בין הישיבה הארץ ישראלית לבין הישיבות הבבליות על ההשפעה בתפוצות , אך מידת עוצמתו של מאבק זה , ולעתים אף תוצאותיו , אינן ברורות די הצורך . במיוחד גדול הספק ביחס לחלקה הראשון של התקופה , למאות הז - ' הט . ' בדרך כלל מקובל לומר , שהישיבות חילקו ביניהן את ההשפעה . כך , למשל , תיאר זאת ב' קלאר : ההיסטוריוגראפיה היהודית של הדורות האחרונים , כשבאה להכניס סדר בהתארעות מדינית ותרבותית זו , ששמה 'תולדות ישראל' ואשר גיא חזיונה הוא העולם כולו , חילקה אותה לפי יחידות גיאוגראפיות של העת החדשה ותיארה את ההיסטוריה היהודית בארץ ישראל , בבבל , באשכנז , בספרד וכי . ' אבל חלוקה זו אינה הולמת את האלף הראשון שלאחר החורבן . לאותו פרק זמן יאה החלוקה לשנים : בבל ובנותיה מכאן וארץ ישראל ובנותיה מכאן ... שני תחומי שלטון אלה מפלגים את היהדות לשנים , ל'אנשי מזרח , ' שבבל היא ארץ הראשה שלהם , ול'אנשי מערב , ' שמרכזם הוא בארץ ישראל . שניות זו קובעת לא רק את גורלה המדיני , אלא גם את פרצופה הרוחני של היהדות למשך אלף שנים , ורק המיזוג וטשטוש הגבולין , שחל לאחר מכן , העלים אותה מעיני הדורות האחרונים . חקירה יסודית של מידת השפעתם של שני המרכזים תלויה כמידה רבה בבדיקתם ובחקירתם של הנושאים הבאים : ( א ) מקומה של ארץ ישראל בתודעתה של הסביבה הנוצרית והמוסלמית , אשר בתוכה חיו ופעלו היהודים . ( ב ) קשרים בפועל שהיו להם למרכזים השונים עם ארץ ישראל ועם בבל . ( ג ) שיטתם של חכמים בלימוד ובפסיקה ההלכתית . ( ד ) מקורם של מנהגים מקומיים ושל מסורות הלכתיות והשתלשלותם . ( ה ) מקורן של מסורות ספרותיות ולשוניות של חכמים והשתלשלותן . רק חלק מנושאים אלה נידון עד עתה כמפורט בספרות המחקר . מטבע הדברים יובאו בסקירתנו כאן עיקרי הדברים בלבד . איטליה יותר מכל ארץ אחרת באירופה הנוצרית , גדולה היתה זיקתה של איטליה אל ארץ ישראל ואל מורשתה הרוחנית . במיוחד אמורים הדברים בחלקה הדרומי , באיטליה הביזאנטית . לזיקה זו שורשים היסטוריים עמוקים עוד מן התקופות הקודמות — הרומית והביזאנטית , שבהן היו ארץ שראל ואיטליה תחת שלטון מדיני אחד . 54 עקבותיה של זיקה זו ניכרים בבירור גם בתקופת הגאונים , שלובים בחקר טיבה של הישיבה ומוסדותיה . ראה על כך גיל , לעיל הערה . 2 " ב' קלאר , מגילת אחימעץ , אחרית דבר , עמ' 4 . 115-114 י דאה המקורות והספרות שהביא בשאלה זו מרגליות ,
|
|