|
|
עמוד:191
והחילוקים שבין בני בבל לבני ארץ ישראל המשיכו להתקיים גם בתקופת הגאונים " . ניסיונותיהם של רב יהודאי גאון ותלמידיו להשפיע על בני ארץ ישראל , שיסגלו לעצמם את מנהגיהם של בני בבל לא עלו יפה , ובדרך כלל המשיכו הראשונים לשמור על מנהגיהם שלהם . הדעת נותנת , כי לחכמי הישיבה הארץ ישראלית היה חלק מכריע במציאות זו . עם זאת , בכמה מקרים הצליחו העולים מבבל , אגב מאבק , לטעת במקומותיהם החדשים את מנהגיהם שלהם . סממן אופייני ליצירה ההלכתית הארץ ישראלית בדורות הראשונים של תקופת הגאונים הוא מתן בכורה למקורותיהם של בני ארץ ישראל עצמם . השפעת התלמוד הבבלי לא ניכרה עדיין בארץ ישראל בראשית תקופה זו , והדבר מוצא את ביטויו בחלקים המקוריים של ספר המעשים , בהלכות טריפות , בפנקס ההלכה הארץ ישראלי שפרסם מרגליות , ועוד . השפעתו של התלמוד הבבלי גדלה בהדרגה , וככל שהמקור מאוחר יותר , ניכרת בו בדרך כלל מידה רבה יותר של השפעה בבלית . בסופה של התקופה היה תלמודה של בבל המקור ההלכתי העיקרי גם בפסיקתם של גאוני ארץ ישראל . תהליך זה של גידול השפעת התלמוד הבבלי הואץ ככל הנראה במידה רבה גם עקב עלייתם של בני בבל לארץ ישראל לאחר הכיבוש הערבי , עלייה שהיתה ככל הנראה גדולה בכמותה , והיא הטביעה את חותמה גם בנושאים אחרים . 41 עלייתו של תלמיד חכם מובהק כרב אחא משבחא באמצע המאה הח' שימשה קרוב לוודאי גורם משמעותי במיוחד בהתפתחות זאת . ייתכן כי בשבת ר' דניאל בן עזריה על כס הנשיאות והגאונות בארץ ישראל ( 1062-1051 ) אף ניתנה הבכורה לתלמוד הבבלי . מוצאו של גאון ארץ ישראלי זה היה ממשפחת ראשי הגולה בבבל , ושהייתו הארוכה בארץ זו בצעירותו , לפני הגירתו למצרים ולארץ ישראל , מטים את הדעת לכך . אלא שלא נשארו לנו דברי תורה מפרי עטו כדי לאשש הנחה זו . אך יש ליתן את הדעת , שגם מתחריו הקשים אשר נאבקו עמו ועם בנו דויד על ההשפעה בארץ ישראל , ר' אליהו ור' אביתר , שמוצאם ממשפחת גאוני ארץ ישראל , נזקקו בסוף המאה הי"א בעיקר לתלמוד הבבלי . כך עולה מתשובותיהם הנזכרות לעיל אל ר' משולם בר' משה 9 י ראה החיבור : החילוקים שבין אנשי מזרח ובני ארץ ישראל ( על השמות השונים לחיבור זה ראה מרגליות , החילוקים , עמ' , ( 24 במהדורותיהם של י' מילר , חלוף מנהגים בין בני בבל לבני ארץ ישראל , וינה תרל"ח ; מרגליות , החילוקים ; לוין , חלוף מנהגים , ובמבואו תיהם של מילר ומרגליות , שם . 40 על העניין כולו ראה במיוחד גנזי שכטר , כ , עמי ; 544-504 בספרות האחרת המנויה לעיל , בהערה , 22 ובהערה הבאה . ראה גם תשובת חכמי ארץ ישראל לבבל ' ) שלחו בני ארץ ישראל לראש ישיבת ארץ שנער , ( ' בה הגנו על מנהג אבותיהם בעניין אמירת קדושה בשבת בלבד וסירבו לשנותו . איגוס , תשובות , עמ' . 207-206 41 פירקוי מעיד כי : 'עד עכשיו אין אומרים בארץ ישראל קדוש ושמע אלא בשבת או בימים טובים בלבד בשחרית בלבד , חוץ מירושלים ובכל מדינה שיש בה בבלאיין , שעשו מריבה ומחלוקת עד שקיבלו עליהם לומר קדושה בכל יום . אבל בשאר מדינות ועירות שבארץ ישראל , שאין בהם בבלאיין . אין אומרים קדוש אלא בשבת ובימים טובים בלבד' ( גנזי שכטר , ב , עמ' . ( 556-555 לשון הריבוי 'ובכל מדינה' = ) מדינה , עיר ) מלמדת , שהיו לפחות כמה ערים שהתיישבו בהן בני בבל , וידם היתה על העליונה . לעומת זאת , למדים אנו מן המקורות עד כמה קינאו היהודים בימי הביניים בכל אתר למנהגי התפילה שלהם וסירבו לשנותם . יכולתם של בני בבל לשנותם בארץ ישראל תוך כדי 'מריבה ומחלוקת' מעידה , כי באותן ערים היה מספרם גדול . ואולי אף רוב האוכלוסייה היהודית היתה מבני בבל . על ערים אלה נמנתה גם ירושלים . ראה על עניין זה ? גרוסמן , העלייה לא"י . עמ' . 137-136 נ 4 ראה דיונו המסכם של ש"ד גויטיין , 'דניאל בן עזריה נשיא וגאון , ' שלם , ב ( תשל"ו , ( עמ' = ) 99-41 גויטיין , היישוב , עמ' . ( 187-132 בעניין העלייה מבבל ראה גם מ' גיל , לעיל , עמ' . 150-148 י ראה : גיל , מגילת אביתר , עמ' . 106-39
|
|