|
|
עמוד:190
ראשי הגולה , ובארץ ישראל עצמה עד המאה הה' על ידי הנשיאים . אך קשה להניח , כי בשל כך ויתרה הישיבה הארץ ישראלית על התפקיד הנוסף ? מקום לימוד תורה ופירושה , שנהג בישיבות ארץ ישראל מראשיתן . במיוחד התבקש הדבר , כיוון שגאוני ארץ ישראל ראו עצמם כממשיכי המסורת הקדומה של הישיבה הארץ ישראלית , ובשל כך אף היו בהם כאלה שטענו לבכורה של ישיבתם . איחוד זה של ' תורה וגדולה , ' לפחות כלפי חוץ , היה בו כדי להגדיל את כבוד ישיבתם ואת סמכותה , ולסייע בהשגת התרומות הכספיות , שהיו חיוניות לקיומה ולביסוסה . מכתבי הגניזה הקאהירית הקשורים בארץ ישראל משקפים בעיקרם את מצבה של הארץ במאה הי"א . במאה זו חלה נסיגה גדולה ביותר בכוחו ובמעמדו של היישוב היהודי בארץ ישראל , בשל ההתערערות החמורה במצב הביטחוני . 'כמעט כל ידיעותינו על ישיבת "גאון יעקב" הגיעו אלינו מן המאה האחת עשרה — מאה שבה נפקדה הארץ בצרה אחר צרה והישיבה עצמה החלה להתפורר . ' אין אנו רשאים להסיק מהתמונה העולה מן האיגרות שנכתבו כאותם ימים קשים על תפקידיה וסדריה של הישיבה במאות השנים שקדמו לה . על מגבלה זאת של מסמכי הגניזה כמקור לחקר תקופת הגאונים כולה , העמידנו כבר ש"ד גויטיין , במקומות שונים . העובדה , שרוב שרידי יצירותיהם ההלכתיות של חכמי ארץ ישראל הם מראשית תקופת הגאונים , מסייעת להנחה שבאותם ימים אכן שימשה הישיבה הארץ ישראלית מרכז ללימוד תורה . אך מתחת ידם של גאוני ארץ ישראל יצאו תשובות מועטות יחסית , כיוון שהשואלים העדיפו את תורתם של גאוני בבל . מעלת תורתן של ישיבות בבל ופרסומן בתפוצות היו גדולים יותר . אין זה מקרה , שגם ' החכמים החברים שבירושלים' פנו בשאלה אל גאון בבלי . אף מסתברת דעתו של י' מאן , כי רוב תשובותיהם של גאוני ארץ ישראל נשלחו אל ארצות הים התיכון לא דרך מצרים , ולכן לא נשתמרו בגניזה הקאהירית ( לעיל , הערה . ( 27 במיוחד ראוי לציין כי קהילות ישראל בסוריה היו נתונות בחלק מן התקופה תחת סמכותה של הגאונות הארץ ישראלית . ואכן , מספרן של תשובות גאוני בבל שנשלחו לקהילות היהודיות בסוריה ונשתמרו זעום ביותר בהשוואה למספר הרב של תשובות שנשלחו לצפון אפריקה ולספרד . ההתייחסות בספרות האשכנזית אל 'תשובות' גאוני ארץ ישראל בלשון רבים מסייעת גם היא להנחה , כי לפני הכותבים היו תשובות נוספות שלהם , אך הם לא הביאו אותן בכתביהם , וכך אבדו עקבותיהן . מטבע לשון זה מצינו בקובץ התשובות מחכמי ארץ ישראל שבכתב יד 'הגהות מרדכי הגדול , ' שפרסם איגוס , ובספרי ליקוטים אשכנזיים אחרים . הדעת נוטה לקבל פירוש זה גם בקטע שפרסם ב"מ לוין ? 'כך מצאתי אני אברהם בתשובות של אנשי ארץ ישראל עליהם השלום . ' מסתבר , כי המדובר בקבצים שכללו תשובות מספר — ואולי אף תשובות רבות — של גאוני ארץ ישראל , ומתוכם בחרו הכותבים את אשר היו זקוקים לו ואת אשר נראה להם . היש קווים אופייניים לשיטתם של חכמי הישיבה הארץ ישראלית בפסק ההלכה ? האם לחיבוריהם ההלכתיים יש ייחוד , הן מבחינת התוכן והן מבחינת הצורה ? אין ספק , שבני ארץ ישראל שמרו לאחר חתימת התלמוד הירושלמי על מסורות אבותיהם , 37 גויטיין , שם . ראה גם מ'גיל , ארץ ישראל , א , עמ 278 ' ואילך . 8 י 'תשובות אנשי ארץ ישראל , ' גנזי קרם , ד ( תר"צא עמ' . 50
|
|