|
|
עמוד:189
הכותרת שבראש קבוצת שאלות זו משונה היא ? . 'אילו תשובות שאילות דנפקו מקמי ראשי ישיבות דבבל ומירושלים שנת חמס"ר לחורבן בית הקב"ה שישתכלל בעגלא , אמן . ' לאחר הכותרת הובאו שבע תשובות , ובסופן המילים : 'ע"כ = ] עד כאן ] התשובות מגדולי בבל ודירושלים הניזכרין לעיל . ' במקום אחר באותו כתב יד מצויה קבוצה נוספת של שו"ת , חמש עשרה במספר , הפותחות בלשון : ' מתשובות ראשי ישיבות בבל וירושלים . ' אחת מהן מפורש בה , כי נשלחה על ידי חכמי ארץ ישראל לבבל ' ) לראש ישיבת ארץ שנער , ( ' ובה הגנו הכותבים על מנהגם לומר קדושה רק בשבת . כמה מן התשובות יצאו ללא ספק מתחת ידם של גאוני בבל , ושמם מפורש בהן . הבעלות על האחרות מוטלת בספק . אף שקשה לקבוע מסמרות כשאלת זהותם של המשיבים , הדעת נוטה לומר , כי לפני המעתיק מצוי היה קובץ ( ואולי כמה קבצים ) אשר כלל תשובות של חכמי ארץ ישראל ותשובות של גאוני בבל , וכי הוא העתיק מקובץ זה מבלי לציין במדויק את מקורה של כל תשובה . בכל מקרה , קרוב ביותר להניח , שאכן חלק מהן יצאו מתחת ידם של גאוני ארץ ישראל " . אמנם רשימה זו של היצירה ההלכתית של חכמי ארץ ישראל , הכוללת פסקי הלכות ושאלות ותשובות , כסיכום לתקופה של חמש מאות שנה , איננה נכבדה , אך אין לשכוח , כי לפני שנים לא רבות היו גם שרידים אלה גנוזים ונעלמים , וארץ ישראל נחשבה כמי שהיצירה ההלכתית פסקה מבתי מדרשיה . יתר על כן , רוב השרידים הללו הגיעו אלינו במקרה , ואינם משקפים את העשייה הספרותית ההלכתית במלואה . עם זאת , אין להפריז בתיאור היקפה של יצירה זו ולשער כי בפועל היתה גדולה ועניפה בהרבה . לו היה כן , קשה להניח שרישומם של ספרי ההלכה הארץ ישראליים לא היה ניכר יותר בספרות ההלכתית של ימי הביניים , שנשתמרו בה קטעים מרוב החיבורים ההלכתיים המכרים לעיל , אשר עקבותיהם נתגלו בינתיים גם בגניזה הקאהיר' ת . גם דבריו של רבנו חננאל ( להלן הערה ( 124 מלמדים שיצירה זו היתה מצומצמת . זו עדות של בן הדור , ויש לקבלה כמהימנה לפחות ביחס למאות הי - ' הי"א . ש"ד גויטיין העלה לאחרונה הסבר להיקפה המצומצם של היצירה ההלכתית של חכמי ישיבת ארץ ישראל . לרעתו לא היתה ישיבת ארץ ישראל לפי טיבה מקום לימוד , אלא 'מועצה עליונה לציבור היהודי , ' בבחינת סנהדרין ובית דין גדול . תפקידו של הגאון הארץ ישראלי 'היה דומה לזה של ראש הגולה בארץ בכל ואגפיה " . ' הפונקציות המדיניות הן שעמדו במרכז עשייתו . סיוע לדעתו זאת מצא גויטיין בעובדה , שכמעט שלא הגיעתו שאלות ותשובות מגאוני ארץ ישראל בהשוואה לאיגרותיהם הרבות העוסקות בענייני הציבור , שנשתמרו בגניזה , וכהשוואה למספרן הגדול של תשובותיהם של גאוני בבל . אך דומה , כי יש עדיין מקום לספק כדבר קביעה כוללת ורבת משמעות זו . אין ספק , שאכן סמכויותיו ותפקידיו של הגאון הארץ ישראלי היו שונים מאלה של הגאון הבבלי . הוא החזיק בידו גם ' כתר מלכות' של הנהגה ציבורית ומדינית , 3 ' 1 פונקציות שמולאו בבבל בכל תקופת הגאונים על ידי 34 אין לכלול בהן את מה שהביא אסף , ספר הישוב , ב , עמ' , 3 ! מספר , 73 מתשובת ר' עמרם ירושלמי . חכם זה גר במגנצא ובה כתב את תשובתו הנזכרת . ראה גם להלן , בדיון בזיקתה של יהדות אשכנז הקדומה אל הישיבה הארץ ישראלית . 35 גויטיין , היישוב , עמ' . 47 ראה גם שם , עמ' : 49 'למדנות היתה אפוא התכונה שהכשירה אדם להיות חבר בישיבה . אך הישיבה עצמה עסקה בעיקר בהנהלת העניינים השוטפים של האומה , לא בהרבצת תורה / 36 ראה : ש"ד גויטיין , 'ראש ישיבת ארץ ישראל כראש היהודים במדינה הפאטימית , ' בתוך : גויטיין , היישוב , עמ' . 69-52
|
|