|
|
עמוד:182
הפייטנים שקמו להם לבני ארץ ישראל בתקופת הגאונים , הרי אין בידינו כל ראיה לקשור אותם אל כתיבת הספרות האפוקאליפטית * . היתה זו אחת התקופות הפוריות ביותר של פייטנות . במחקר היא תוארה כ'תקופה הקלאסית' של הפייטנות , וזמנה — בערך מאמצע המאה הו' עד סוף המאה הח : ' דומה שהפעילות הפייטנית היוצרת היתה ערה ופוריה מאוד בתקופה הקלאסית , ואין ספק שמאות פייטנים פעלו בה ( ההדגשה שלי — א"ג . ( כמות החומר שבידנו מרובה מאוד , עם זאת ודאי שאין הוא אלא חלק מועט , ואולי חלק מועט מאוד , ממה שנוצר אז ... כל פייטני התקופה הקלאסית בני ארץ ישראל היו . עובדה זו אין כה ספק כלל . יש פייטנים , שאנו יודעים בדיוק את מקום פעילותם , ויש מהם שפיוטיהם מעידים כי מנהגם מנהג ארץ ישראל היה . יוצא מן הכלל הזה , במידה מסויימת , חדותא בירכי אברהם , שזיקתו לארץ ישראל עדיין אינה ברורה די צורכה . אבל לפי שקדמותו נראית מוכחת , קשה לשער שפעל בחוץ לארץ . ידיעותינו הזעומות על קורותיהם של פייטנים אלה אינן מאפשרות לקבוע את מידת זיקתם אל הישיבה הארץ ישראלית . אך קשה להניח שחכמי הישיבה לא היו קשורים בפעילות הפייטנית , שהרי פיוטים רכים שולבו בתפילה , כעיקר כחגים ובשבתות , ולא מסתבר שפעולה זו נעשתה כלא הסכמתם העקרונית של ראשי הישיבה הארץ ישראלית , שהשפעתם על חיי הציבור היתה גדולה והנוהג הדתי עמד תחת פיקוחם . העובדה שבתקופה מאוחרת יותר — משרבו המקורות שהגיעו אלינו מארץ ישראל , בשל השתמרותם בגניזה הקאהירית — יכולים אנו לזהות כמה מראשי ישיבת ארץ ישראל כמי ששלחו ידיהם גם במלאכת הפיוט , " מסייעת גם היא להנחה זו . שלושה ענפי יצירה אלה קשורים זה בזה . התקוות המשיחיות שנזונו מן האירועים הפוליטיים מובעות לא רק בספרות האפוקאליפטית , אלא גם בספרות המדרש ובפיוט . בפרקי דרבי אליעזר יוחד לתקוות המשיחיות מקום חשוב , ואף בפיוטים הובע הדבר בהדגשה יתירה : אותו היום אשר יבוא משיח בן דויד אל עם אשר נךחקו תיךאנה האותות האלה בעולם ויופקו ... ויושבי הארץ ישתוקו ומלך מערב עם מלך מזרח זה לזה ידיקו ומלך מערב [ חיילותיו ב [ ארץ יתחז [ - קו ומארץ יקטן יצא מלך וטחנותיו [ בארץ ] יחוזקו ... ואדומים וישמעאלים בבקעת עכו ילחמו עד ישקעו הסוסים ניךמים ויהומו " ... ראה מד ; שכתבתי להלן , עמ' 236 ואילך , ובספרות המובאת בהערות שם . פליישר , שירת הקודש , עמי . 118-117 ראה גם מה שכתב פליישר לאחרונה על חדותא , תרביץ נג ( תשמ"ה , ( עמי , 96-72 וסיכומו שם בעמי : 90 'מעתה עלינו לראות את ר' הרותהו = ) חדותא ) שייך לתקופת הפייטנות הקלאסית מכל הבחינות / c ! ראה להלן , י' יהלום > עמ' 215 ואילך . ( במיוחד ראוי להזכיר את ר' שמואל בר' הושענא 'השלישי / שמאות מפיוטיו שרדו בגניזה הקאהירית . " י' יהלום , 'על תוקפן של יצירות ספרות כמקור לבירור שאלות היסטוריות , ' קתדרה , 11 ( תשל"טן , עמ' ; 131-130 י' מרקוס , 'רבי אלעזר בירכי קליר ופיוטיו החדשים , ' חורב , א ( תרצ"ד , ( עמ' . 29 וראה דיונו של מרקוס , שם , עמ' 22 ואילך , על הזיקה בין פיוטיו של הקליר לבין הספרות האפוקאליפטית של אותם ימים גנזי שכטר , א , עמ' ; 312-310 מדרשי גאולה , עמ' . 157-153
|
|