|
|
עמוד:181
את יצירתם ההלכתית של חכמי אשכנז הראשונים בסוף המאה הי' ובראשית המאה הי"א הוא שימושם במדרש הכתובים לצורך פסיקתם , והדבר מופיע בתשובות רכות מפרי עטם . לעתים אף חידשו דרשות אלה מלבם והביאון כאסמכתא לפסק ההלכה . דרך זו שכיחה ביותר , ואין לה אח ורע בפסיקה ההלכתית בבבל או בספרד המוסלמית באותם ימים . ייתכן מאוד , שמקורה של דרך פסיקה זו במשנתם של חכמי ארץ ישראל . אף על פי שלא מצינו ראיה מפורשת לדבר זה — והגיעו לידינו תשובות מועטות בלבד של חכמי ארץ ישראל מאותם ימים — רמז יש לו ( ראה להלן . ( מלאכת הכינוס של ספרי המדרש שנעשתה בתקופה זו ( ראה להלן ) מסייעת גם היא להנחה שהרבו לעסוק במקרא , שהרי מדרשים אלה נסבו בחלקם הגדול על ספרי המקרא . דומה שניתן לתלות את העדרם של פירושים כתובים למקרא בכך שהסתפקו בספרי מדרש אלה . הפולמוס עם הקראים ותחיית המדעים — במיוחד מדע הלשון — בקרב המוסלמים , הביאו אמנם , החל מן המאה הי , ' לצמיחתה של ספרות פרשנית למקרא על דרך הפשט , מתוך הזדקקות מרובה לצד הפילולוגי , אך ספרות זו צמחה בעיקר בקהילות בבל וצפון אפריקה , ולאחר מכן אף בספרד , ולא ניכר רישומה באותה מידה על בני ארץ ישראל . ריחוקה של ארץ ישראל ממרכז התרבות המוסלמית בבגדאד והיותה פרובינציה חסרת חשיבות כלכלית , אשר דרכי המסחר העיקריות לא עברו דרכה , החל מאמצע המאה הח , ' שימשו קרוב לוודאי גורם רב ערך בהתפתחות זאת . רישומיו של מצב זה ניכרים גם בתחומים אחרים של היצירה הספרותית בארץ ישראל , והם יידונו להלן . פעילות עניפה באופן יחסי היתה בספרות הדרש , הן בחיבורם של ספרי מדרש והן בכינוסם ובעריכתם . מבין הספרים שנתחברו בארץ ישראל בתקופת הגאונים יש לציין במיוחד את פרקי דרבי אליעזר , שנתחבר ככל הנראה במאה הח . ' נשתמרו בו עדויות על אירועים היסטוריים שונים , שהתרחשו כעת שלטונם של המוסלמים בארץ ישראל . העיסוק הרצוף והרב בדברי אגדה 'המושכת לבו של אדם , ' מסתבר על רקע הגזירות במוצאי התקופה הביזאנטית , הציפייה לגאולה עקב התמורות הרבות כמאה הד ולאחריה והאכזבה מן השלטון המוסלמי בסוף המאה הד ובראשית המאה הח . ' שעבוד מלכויות והתגרותן של מלכויות זו בזו תוארו משכבר הימים כשניים מן הסממנים המובהקים המבשרים את ביאת הגאולה , וספק אם בכל ההיסטוריה של עם ישראל בימי הביניים היו ימים שבהם בלטו סממני גאולה אלה יותר מאשר בימי הגזירות של מלכות ביזאנטיון , אשר לאחריהן היו חילופי שלטון מהירים בארץ ישראל , והשררה עברה מיד ליד : כיזאנטיון — פרס — ביזאנטיון — שבטי ערב . רק מסע הצלב הראשון , והגזירות שנלוו לו , יכול לשמש 'מתחרה' לסימני הגאולה של המאה הד . מציאות זו של ציפייה לגאולה , יש בה גם כדי להסביר את פריחתם של הפיוטים והספרות האפוקאליפטית , דווקא אצל בני ארץ ישראל ודווקא באותה תקופה רבת תמורות — המאות הו - ' הז . ' אך בעוד שחכמי הישיבה הארץ ישראלית נטלו גם הם חלק בכתיבת פיוטים , אף אם לא נמנו על גדולי 4 ראה המובא להלן , בדיון על זיקתה של יהדות אשכנז הקדומה אל ארץ ישראל , וביתר פירוט , גרוסמן , חכמי אשכנז , עמ' ; 435-424 הנ"ל , הזיקה לא"י , עמ' . 92-57 י ראה , למשל , מה שהביא י' אבן שמואל , מדרשי גאולה , עמ' 144 ואילך ; ספר היישוב , ב , עמ' 6 . 70 ראה : בבלי , שבת פז ע"א ; יומא עה ע"א ; חגיגה יד ע"א . י 'אמר ר' יוחנן ? אם ראית דור שצרות רבות באות עליו כנהר , חכה לו' ( בבלי , סנהדרין צח ע"א ;( 'אמר ר' אלעזר בר' אבינא : אם ראיתה מלכיות מתגרות אילו באילו — צפה לרגליו שלמלך המשיח' ( בראשית רבה , פרשה מא , מהדורת תיאודור אלבק , עמ' , ( 409 וכאלה נוספים .
|
|