|
|
עמוד:177
המקרה הבולט ביותר הוא הסכסוך בין שלמה בן יהודה , גאון ישיבת ארץ ישראל , ונתן בן אברהם , אב הישיבה , שביקש להדיח את הגאון ממישרתו . נכבדי הקראים , הן בירושלים והן בקאהיר , היו מעורבים בסכסוך זה . תחילה הם תמכו בנתן בן אברהם , אולם בסופו של דבר תמכו כנראה רובם בשלמה בן יהודה . בהסדר הסופי שנחתם בשנת , 1042 ואשר השאיר את שני היריבים בתפקידיהם , השתתף גם הנשיא הקראי הירושלמי חזקיה בן שלמה . בסכסוך נוסף בין הרבניים לבין עצמם , הקשור בדניאל בן עזריה ובבנו דויד , מאשים אביתר הכהן בחיבורו מגילת אביתר , את דניאל , שנעזר בקראים כדי לתפוס את כס הגאונות , ואת דויד שנעזר בהם , בהכריזו על עצמו ראש גולה " . אולם , בפרשה זו נראה שחלקם של קראי ירושלים היה מועט . צוק העתים בירושלים במחצית השנייה של המאה הי"א קירב אולי את הלבבות בין קראים ורבניים בעיר . כשהתקשו הרבניים למצוא דרך להוציא את מתיהם לקבורה אל מחוץ לחומה , הם עברו בלילה דרך שכונת הקראים , מן הסתם בהסכמתם . מעטות הן הידיעות על קראי ירושלים בעשורים האחרונים של המאה הי"א . כאמור לעיל , נשיא קראי כבר לא היה בירושלים , וגם אין ידוע על שמות חכמים קראיים בעיר אחרי שנת 1060 בקירוב " . סמוך לכיבוש הסלג'וקי עזבו חכמי ישיבת ארץ ישראל את העיר , ורובם הלכו לצור . ייתכן שבעקבות הנשיא עזבו גם מנהיגים קראיים אחרים את ירושלים , אולם אין זה מן הנמנע שרוב בני העדה נשארו בעיר , למרות הצרות והקשיים . הכיבוש הצלבני הביא את הקץ על קהילת ירושלים . התעודה המהימנה ביותר על גורל יהודי ירושלים בכללם עם הכיבוש הצלבני היא דווקא איגרת שנכתבה על ידי קראים , אשר עסקו בפדיון שבויים יהודים מידי הצלבנים . אין הכותבים מפרטים מי מבין השבויים , או כמה מהם , היו קראים . 72 ראה : מאן , מקורות ומחקרים , ב , עמ' . 135 לכל הפרשה ראה : mvs -, \ Review , 1 ( 1976 ) , pp . 1-34 Conflict over the Palestinian Gaonate ' , AJS M . R . Cohen , 'New Light on the הקראים בסכסוך ראה עוד אנקורי , טוביה בן משה , עמ' 25 ואילך ; גיל , א"י , א , עמ' , 582-581 ס' . 883 73 כך מפרש את הדברים מ' גיל , 'מגילת אביתר — מקור לתולדות מאבקיה של ישיבת ירושלים במחצית השנייה של המאה הי"א , ' בתוך : ב"ז קדר ( עורך , ( פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים , ירושלים תשל"ט , עמ' ; 71-70 , 65 הנ"ל . א"י , א , עמ' , 588 ס' ; 889 עמ' , 609 ס' ; 904 עמ' , 624-622 ס' . 915 74 ראה במקור הנידון לעיל עמ' , 168-167 ולמראה המקום בהערה . 19 75 על מנהל קראי של משרד המס הממשלתי ' ) עאמל ( ' בשנת 1060 בקירוב , ראה : גויטיין , חברה , ב , עמ' . 378 שמו של פקיד זה : אבו סעד אסחאק בן ח'לף בן עלון ; וראה עוד גיל , א"י , א , עמ' , 335 ס' . 600 על חכם קראי בירושלים בשלהי המאה הי"א ראה גיל , א"י , א , עמ' , 646 ס' ; 931 עמ' . 660 ס' 940 בסופו . 76 ראה : גויטיין , היישוב בא"י , עמ' 239 למעלה . " ראה : גויטיין , שם , עמ' 239-231 ( מבוא 250-240 , ( ( נוסח האיגרת ותרגומה . ( שם , עמ' 257 מזכיר גויטיין את 'בן אשת התוסתרי' כ'אבו סעד הנער . ' ועוד שם , עמ' 284 שיער גוטיין שהוא חתנו של צדוק ברבי יאשיה אב בית דין , ושהוא נרמז באיגרתו של צדוק זה בכינוי 'שרנו אדירנו חתננו שר בית ישראל . ' מ' גיל , התסתרים , עמ' = ) 66-64 א"י , א , עמ' , 671-670 ס' ; 947 ג , עמ' , 455-445 ס' ( 577 גם הוא נזקק לאיגרת הקראים הנזכרת בעניין פדיון השבויים , ואף זיהה את הילד שגילו 'שמונה עד עשר שנים' ( הנזכר באותה שורה באיגרת ) עם כן אשת התסתרי . נראה ( עד כמה שניתן לשפוט לפי צילום התעודה ) שדווקא בשורה זו קרועה האיגרת ללא תקנה . ואולם ברווח שבין הזכרת הנער וגילו ובין שמו של אבו סעד בוודאי שיש די מקום לשתי מלים או שלוש שיציגו את אבו סעד כאישיות נפרדת מן הנער , ולפי זה הבנתו של גויטיין נראית עדיפה . עם זאת , אין זה מן הנמנע ש'התסתרי' הוא אביו החורג של השבוי , ושאמו לא היתה קראית כלל .
|
|