|
|
עמוד:171
מתקבל על הדעת , שהלימוד היה בעיקרו בבית הכנסת הקראי , המכונה לעתים בתעודות ערביות ' מג'לס , ' כלומר מושב . אפשר שמכאן מקור הכינוי 'ראש ישיבה' לראשי הקראים . מכל מקום , בסוף המאה הי' התרכזו כנראה קבוצות לימוד סביב החכמים הבולטים בקהילה . לפי כמה עדויות היתה לחכם יוסף בן בכתף ( קרא : בח'תוי , ( המכונה 'מורה הגולה , ' חצר בירושלים , שבה לימד כנראה את תלמידיו . חכם זה היה פעיל בירושלים במחצית השנייה של המאה הי 41 . ' יהודה הדסי ( המאה הי"ב ) מספר על 'בית יפת ובית סהל הכהן אבו אלסרי . ' שם מדובר אמנם על פלוגתות בשאלות הלכה מסוימות , אולם נראה שלאמיתו של דבר מדובר שם על הבדלים בגישה העקרונית לשאלות הלכה . ייתכן שקבוצות אלה התרכזו ממש בבתים שבהם דרו מנהיגיהן . לבית יפת בוודאי יכול היה להיות המשך , שכן בנו , לוי בן יפת , היה אף הוא מחכמי הקראים הידועים בירושלים בראשית המאה הי"א . לגבי התקופה שמסוף המאה הי' או מראשית המאה הי"א כותב אבן אלהיתי בפירוש על מוסד מאורגן ללימוד תורה , והוא מספר שלחכם אבו ? עקוב בן נוח ( הידוע יותר כיוסף בן נוח ) היה בית ללימוד בירושלים , ויש אומרים שהיו בו שבעים חכמים , ובכללם החכם אבו יעקוב אלבציר ( הוא יוסף אלבציר ) והחכם אבו אלפךג' הארון . הבית הוסיף לשמש בצביון זה אחריו ] , ואז ] היה בכלל האנשים שהיו בו אבו אלפךג' הארון ואחרים . אין הכרח לקבל את המספר שבעים כפשוטו , אולם קיומו של מוסד זה הוא ככל הנראה עובדה היסטורית , שהרשימה את בני הדורות הבאים , והללו סיפרו עליה מדור לדור . בקטע זה אכן נזכרים שניים מחכמי הקראים הבולטים בירושלים במחצית הראשונה של המאה הי"א : יוסף אלבציר , שעסק גם בענייני אמונות ודעות וגם בענייני הלכה ופולמוס נגד הרבניים , ואבו אלפךג' הארון ( הוא אהרן בן ישועה , ( שעסק בעיקר בדקדוק ובפרשנות דקדוקית למקרא . חכם חשוב אחר היה ישועה בן יהודה , הידוע גם בשמו הערבי אבו אלפךג' פרקאן בן אסד , שעסק הרבה בהוראה ובתשובות לשואלים מקהילות אחרות ואף חיבר פירושים מקיפים לתורה . 40 ראה : גויטיין , היישוב בא"י , עמ' , 47 הערה ; 6 גיל , א"י , א , עמ' , 653-652 ס' 41 . 936 ראה : מאן , מקורות ומחקרים , ב , עמ' . 30-29 לבלר ממשפחת בן בכתר נזכר בכתובת הקדשה של ספר . ראה : מאן ,. שם , עמ' , 135 הערה . 8 42 יהודה בן אליהו הדסי , אשכול הכופר , גוזלוו , 1836 פרק קעח , אותיות כ-מ ( דף עב ע"ג-ע"ד . ( שני כתבי יד השמורים במוזיאון הבריטי מכילים שרידי חיבור בערבית הדן בפירוט בחילוקי דעות אלה ; ראה : פוזננסקי , ספרות נגד רס"ג , עמ' , 60-59 מס' . 25 על לוי כן יפת ראה גם מאמרי 'קטע חדש מהמקור הערבי של ספר המצוות ללוי בן יפת הקראי , ' העומד להתפרסם בשנתון המשפט העברי . 43 אבן אלהיתי במקור הערבי ( לעיל , הערה , ( 37 עמ' , 433 שורה 15 ואילך . 44 ראה : אנקורי , אבן אלהיתי , עמ' , 74-73 ושם גם על יוסף בן נוח , ובעיקר על זמנו של יוסף אלבציר . סהל בן מצליח מזכיר באיגרתו פעמים אחדות את המספר שישים , וראה על כך בן ששון , עדת השושנים , עמ' 109-110 , 119-120 N . wieder , The Judean Scrolls andKaraism , Lon- . 3 , קק . don 1962 , ברורשלידיעות על מוסד כזה היתה גם חשיבות פולמוסית , בהיותן מעידות על מקבילה קראית לישיבת ארץ ישראל ( או בבל . ( על יוסף בן נוח ראה גם : אנקורי , ביזנטיון , עמ' 185 הערה . 207-206 , 64 45 ראה : פוזננסקי , ספרות נגד רס"ג , עמ' ? 183-178 מאן , מקורות ומחקרים , ב , עמ' . 40-34 במכתב שנשתמר בגניזה , TS 10 J 11 , f . 13 ( ראה לעיל , הערה , ( 19 בשורות , 17-15 מזכיר הכותב שהנשיא ' ) אלרייס ( ' אמר לו שמסר מכתב 'לזקן אבו אלפרג' בן אסד' כדי שישלחהו עם מכתביו אל ר' נהראי במצרים , וייתכן שכוונתו לישועה בן יהודה . 'שיעור ( או : משמרת
|
|