|
|
עמוד:164
מקבלת חיזוק בהזכרות חוזרות של אבלי ציון והאבל על ציון , בפירושו לתרי עשר . ככל הנראה היתה היענות לקריאה זו ; קראים רבים אכן עלו לירושלים ( כמתואר על ידי סלמון , ( והפכו את העיר למרכז קראי ראשון במעלה באותה תקופה . אף דניאל עצמו עלה לארץ ישראל . עלייתו של דניאל מציינת מפנה בתולדות הקראות בירושלים . מעדה קטנה הם הפכו לעדה גדולה , ולא מן הנמנע שבמשך זמן מה אף עלה מספרם על מספרם של הרבניים . ( ב ) שרידי פירושו של דניאל אלקומסי לספר דניאל . שרידים אלה כוללים רמזים כרונולוגיים ברורים למדי על זמן פעילותו בפרס ועל התאריך האפשרי של יציאתו ממולדתו . השוואת רמזים אלה לאחד הציונים הכרונולוגיים בפירושו לתרי עשר מאפשרת להעמיד לוח זמנים קרוב , פחות או יותר , לפעילותו של דניאל אלקומסי : יציאה מקומס , מחוז מולדתו , בדרכו מערבה , לכל המאוחר בשנת ; 873 יציאה מח'ךאסאן , בשנת 875 לכל המאוחר ; נסיעה לא ^ ישראל ( אולי אחרי נדודים בבבל ) דרך סוריה ; פעילות בארץ ישראל עוד לאחר שנת . 900 משנת 880 בקירוב , תחת שלטונו של אחמד בן טילון , הפך אפוא היישוב הקראי בירושלים למרכז , שאליו נמשכו קראים מכל התפוצה . אולם עוד קודם לכן ישבו קראים בירושלים . כמה חכמים ניסו לשחזר את סדר הדורות של נשיאי הקראים ( ראה להלן , עמ' , ( 168 שישבו בירושלים והתייחסו על ענן . המקור העיקרי לשחזורים אלה הוא רשימות זיכרון , המצויות בדרך כלל בחתימות ספרים . כל רשימות נשיאי הקראים , בירושלים , בקאהיר ובדמשק , מושכות את שלשלת היוחסין שלהם עד ענן , ומשם לעתים לבית דויד המלך , שעליו התייחסו גם ראשי הגולה שבבבל . מסורת קראית מספרת שבסוף ימיו עלה ענן לירושלים והתיישב בה . התעודה הכתובה הראשונה המביאה מסורת זו היא מהמאה הי"ב . למסורת זו אין , ככל הנראה , בסיס היסטורי . כנגד זה נראה , שהידיעות על נשיאים קראיים בירושלים , מן המחצית השנייה של המאה הי' ואילך , אינן מוטלות בספק . שייכים לכאן . בקשר לקריאה לשוב לירושלים נידונה האיגרת להלן . לאחרונה פרסם ל' נמוי תרגום אנגלי של האיגרת , עם מבוא , שבו הוא מטיל ספק בזיהויו של מחבר האיגרת כדניאל אלקומסי . ראה : . Karaites ' , PAAJR , XLIII ( 1976 ) , pp . 49-105 Nemoy , 'The Pseudo-Qumisian Sermon to the L . נמוי טוען , שאין שום סימן מובהק , שעל פיו ניתן לזהות את מחבר האיגרת , וכי מתוך האיגרת כפי שנשתמרה אין שום עדות , שהמחבר הכיר הכרה ישירה את הטופוגראפית של ירושלים . עם זאת מודה נמוי , שהאיגרת קדומה מאוד , ושייכת לתקופת ראשיתה של הקראות . מכל מקום , טעון כל העניין מחקר נוסף , ואין מקומו כאן . פורסמו על ידי : , Commentaries ' , JQR , XII ( 1921 ) , pp . 517-521 J . Mann , 'Early Karaite Bible המבוא , שם , עמ' . 517-515 המסקנות הכרונולוגיות מהקטע , כפי שהן מובאות כאן בקיצור , מבוססות על הדיון במאמרי 'שרידי פירוש דניאל לדניאל אלקומסי כמקור היסטורי לתולדות ארץ ישראל , ' שלם , ג ( תשמ"א , ( עמ' . 307-295 ראה : מאן , מקורות ומחקרים , ב , עמ' , 134-128 ושם הפניות לספרות קודמת , ובעיקר למחקרי ש' פוזננסקי , ומאן עצמו . לרשימות ומקורות המתייחסים לתקופות מאוחרות יותר ולמקומות אחרים ( קאהיר , דמשק , ( ראה : מאן , שם , עמ' . 155-135 כמה מהראיות החשובות הביא כבר פוזננסקי , ראשית התישבות הקראים , עמ' . 91-85 אמנם , חלק מדברי פוזננסקי במאמר זה טעונים תיקון , לאור מקורות שנתגלו ופורסמו מאז . וראה גם : York 1957 , p . 221 A Social and Religious Historyofthe Jews , V , New s . w . Baron ,
|
|