פרק חמישי היישוב היהודי

עמוד:160

עמ' ; 54 חמירי , עמ' 149 ואילך . גירסה משופצת נמצאת אצל הכרוניקאי הנוצרי סעיד בן בטריק , ב , עמ' : 18-17 סופרוניוס הפאטריארך מציע לעמר שיתפלל בכנסיית קונסטנטין , אבל עמר מסרב , כדי לא לתת פתחון פה ולא ליצור תקדים שיוליך להפקעתה מידי הנוצרים . הפאטריארך בעצמו מציע לו לבנות את המסגד על הסלע , שהוא המקום אשר יעקב דיבר בו עם אלוהים וקרא לו שער השמיים ( בראשית כח יז , ( ואילו בני ישראל קראו לו קודש הקודשים והוא מרכז . pxn סעיד אינו מסתיר את העובדה שהמקום שימש אתר לשפיכת אשפה בפקודת הלנה , ולדבריו עשו זאת הביזאנטים מפני שהם התכחשו למקום , וביקשו לקיים את דבר הברית החדשה על חורבן המקדש . הוא טוען , כי סופרוניוס הוא שסייע לעמר בפינוי האשפה : 'והיו אנשים ( כך (! שאמרו : נציב את מקום התפילה כך שהסלע יהיה מאחוריו . ' ראה עוד : בכרי , עמ' ; 827 מקדסי , מת'יר , עמ' 1297 על פי עדותו של שדאד בן אוס , מוותיקי המוסלמים , אשר התיישב בירושלים , ביקש הפאטריארך להראות לו את כנסיית הקבר וטען שהוא מקום התפילה של דויד ( מסג'ד דאוד , ( ועמר לא האמין . אחר כך טען הפאטריארך , שכנסיית ציון היא מקום התפילה של דויד , אבל גם בפעם הזאת סירב עמר להאמין לו . הסלע היה מכוסה אשפה , שריכזו שם הביזאנטים כדי להרגיז את בני ישראל . עמר פשט את בגדיו העליונים ועבד בניקוי המקום יחד עם כל המוסלמים . וראה דברים כיוצא באלה גם אצל משרף , דף 21 ע"א . על אופן תפילתו של מחמד ראה : אבן סיד אלנאס , א , עמ' ; 236 ראה את המסורות האלה גם אצל אבן קים אלג'וזיה , ד , עמ' . 168 מופיעה אצלו מסורת , שלפיה גם משה היה מתפלל על יד הסלע כאשר הוא פונה אל 'הבית הקדוש' ( כלומר : מכה , ( בהיות הכעבה הקבלה שלו ואילו הסלע לפניו ( שם , עמ' . ( 171 ראה שם גם עדותו בדבר השומרונים בני זמנו ( המחצית הראשונה של המאה הי"ד , ( הטוענים שהיהודים סילפו את הקבלה האמיתית , שהיא ההר אשר בשכם . ראה עוד : אבן כת'יר , בדאיה , ב , עמ' ; 96 ז , עמ' , 56-54 המביא את דבר ביקורם של עמר ושל כעב בהר הבית , ומוסיף : השלכת האשפה בהר הבית היתה גמול מאת הביזאנטים ליהודים , אשר השליכו אשפה במקום הצליבה , לכן נקרא המקום ( של כנסיית הקבר ) אלקמאמה ( האשפה , ( וקראו כך גם לאותה כנסייה . ראה : אבו עביד , עמ' ; 154 אבן פצלאללה אלעמרי , עמ' . 139 כעב שיחד אחד מתלמידי החכמים של היהודים שיראה לו את מקום הסלע ואחר כך התפלל על יד באב אלאסבאט ' ) שער השבטים' שבצפון הר הבית , ( כי לדבריו גם שלמה המלך פנה אל כיוון הר הבית כולו ; השווה סלפי , דף 41 ע"ב43- ע"ב . לדברי סבכי , עמ' , 47 התאסלם כעב באותו מעמד . השווה המיוחס לואקדי , א , עמ' ; 228-227 אבו אלפדא , בלדאן , עמ' ; 241 עלימי , עמ' ; 227-226 אבו אלפדא , מח'תצר , א , עמ' 38 ( המצטט את מהלבי , ראה לעיל . ( עוד אומרים על כעב , שהתאסלם בימי עמר וזכה להקשבה רבה ולתשומת לב מצד עמר בזכות ידיעותיו בענייני אסראאיליאת . אבל הרבה מהמסורות שנמסרו בשמו יש בהן טעות וחטא . שמו המלא : כעב בן מאתע , וכינויו אבו אסחאק . הוא היה מאנשי חמיר _ ( שבדרום חצי האי ערב , ( מבית האב של ד'ו ךעין . היה לו בן חורג , בן אשתו , ושמו תביע בן עאמר אלחמןרי , שהתיישב pxn ישראל ומת בשנת 101 להג'רה 720 ) לספירה ) באלכסנדריה . על כעב עצמו מספרים שאמר כי לולא אהב את px ישראל היה מתיישב במצרים . הוא למד את תורתו אצל פלוני אבו מסלם אלג'לילי , מהרי הגליל , אשר יש אומרים שהיה יהודי , ויש אומרים שהיה נזיר נוצרי . ראה ד'הבי , תאריח , ' ג , עמ' ; 220 , 100 ד , עמ' ; 95 טברי , מנתח'ב , עמ' . 116 כעב מת בשנת 32 או 34 להג'רה 652 / 3 ) או 654 / 5 לספירה . (

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר