פרק חמישי היישוב היהודי

עמוד:148

' כבוד ה" שלוש שנים ומחצה עד לחורבנה של ירושלים ( על פי המדרש שהובא לעיל , ( ולשם עתיד הכבוד לשוב . שם היה ראש הישיבה דורש בעת העצרת , כדברי שלמה בן יהודה : .. ' . ואעמוד מעל הכסא . ' ... עלייה לקראת סוף המאה הט' ובתחילת המאה הי' תפסה העלייה לארץ ישראל מקום מרכזי בתעמולה הקראית בתפוצות ( ראה עמ' 163 ואילך . ( ניתן להבין דבר זה אם נביא בחשבון את מניעם — הרצון לייסד קהילה קראית בארץ ישראל , ובייחוד , כמובן , בירושלים . מניע מעין זה לא עמד לנגד עיניהם של הרבניים , שהיו רוב מניין ורוב בניין בעם ישראל , שכן יהודים ישבו בארץ ישראל ישיבה רצופה מימי יהושע בן נון ועד לתקופה זו . יש לזכור , כי עם הכיבוש המוסלמי הפכה ארץ ישראל לחלק מיחידה מדינית גדולה , שהכילה את מרבית ריכוזי היהודים בעולם דאז , ונכללו בה המרכזים היהודיים החשובים , מצפון אפריקה ועד פרס . אמנם , במשך הזמן התפלג העולם המוסלמי , אבל הקשרים הכלכליים בין חלקיו נמשכו , ובדרך כלל אפשר היה לנוע בתוכו מארץ לארץ בקלות יחסית . אף לא היה קיים איסור כלשהו לבוא לארץ ישראל ולהתיישב בה . ואמנם , ידועים אישים בבליים אחדים שהתיישבו בארץ ישראל , והמפורסם בהם הוא רב אחא משבחא ( אמצע המאה הח . ( ' אף כי ברור כי נתקיימו בארץ קהילות בבליות ( ידוע על קיומן של קהילות בבליות ברמלה ובבאניאס , אבל כמעט נעלה מכל ספק שהיו קהילות בבליות גם במקומות אחרים , אלא שזכרן לא נשתמר , ( ויש בכך הוכחה ניצחת לדעה , שאמנם עלו יהודים בבליים לארץ ישראל והתיישבו כה . לעומת זאת , איננו מוצאים במאות המכתבים ששוגרו מארץ ישראל במאה הי"א אשר שרדו בגניזה , הטפה כלשהי לעלייה . לעיל ראינו את הסיבה המשוערת לכך . מן המקורות עולה , שאישי התקופה התייחסו בשוויון נפש אפילו כלפי ירידה מן הארץ , שבדרך כלל נבעה ממצוקה . במכתב המלצה בשביל צדקה כן מנחם , שכתב הגאון שלמה בן יהודה בשנות העשרים של המאה הי"א , הוא פנה בבקשה אל האחים התסתרים , משפחת הקראים העשירה והתקיפה שבבירת מצרים . בין השאר נאמר שם , כי הבטיחו הזקן האדיר השר הגביר לכתוב לו אל אחד משרתיו באשר ינתן לו להיעזר בו ... כמשא אנשי ביתו אל מצרים להסתפח שם אל מחיה וראוי לאהוב להנהיגו כורסתו ... במכתב אחר , שנכתב בכתב ידו של אברהם בן הגאון , נידון עניינו של אדם שברח מעירו לדמשק מפני המסים הכבדים שהטיל עליו שליט עירו . מדמשק נמלט לארץ ישראל . בדרך פגעו בו לסטים ושדדו את כל אשר לו . מירושלים ביקש לצאת למצרים , לקבל שם צידה לדרך כדי שיוכל לשוב אל מקומו . כנגד זה מצוי מכתבו של המלמד הירושלמי עמרם , אשר ביקש מחתנו , שנטש את אשתו וילדיו ושהה במצרים , כי ישוב 'אל ביתו לאכול בצל בירושלים ולא תרנגול במצרים . ' , ULC Or 1080 J 105 20 שורה . 16 כסא החזנים , ראה : , TS Arabic Box 53 , f . 2 ע"ב , שורה 8 ואילך ( נדפס אצל ברסלבי , מדריך ירושלים [ לעיל , הערה , [ 8 עמ' , 80-79 והוא קרא בטעות : כרסי הראיס , כלומר 'כסא הראש , ' ראש הישיבה . ( דברי שלמה בן יהודה : Loan 11 TS ( לעיל , בהערה הקודמת , ( שורה r 13 ראה גם TS NS 320 . 42 ( לעיל , הערה , ( 15 שורה : 9 'ראש הישיבה דורש על ההר . ' , Bodl . MS Heb . c 28 , f . 8 ' מכתב ההמלצה ( נדפס אצל מאן , היהודים , ב , עמ' . ( 135-134 מכתב אברהם : 10 J 10 , 1 . 9 TS ( מאן , שם , עמ' . ( 111 עמרם המלמד : ראה מכתבו של אליהו הכהן אב בית דין בן שלמה גאון

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר