|
|
עמוד:144
שערי הר הבית והר הזיתים נוהגים היו להתפלל אצל שערי הר הבית , עם שהיו מקיפים את הר הבית ומתפללים ליד כל שער . דומה שהשער המועדף ביותר בין השערים היה 'שער הרחמים' ( לפעמים : 'שערי הרחמים' או 'שני שערי הרחמים ( ' שבחומה המזרחית , אם בזכות היותו במזרח , או שמא בזכות שמו ( אף על פי ששם זה נתנו לו המוסלמים . ( על יד שער הרחמים היו מתפללים למען החלמתם של החולים . דויד בן חיון , הבית . ראה מאמרו 'בית תפילה ומדרש ליהודים על הר הבית בימי הערבים , ' מאסף ציון , ג ( תרפ"ט , ( עמ' = ) 87-54 הנ"ל , במאבק הדורות , ירושלים תשל"ה , עמ' . ( 170-134 מלבד עדות זו מסתמך שם דינור בעיקר על הטיעונים הבאים : ( א ) מגילת המגלה של אברהם בר חייא . אך דבריו של בר חייא , ש'הרשו לישראל לבוא אל הבית ולבנות בו בית תפילה , ' אין לפרשם על הר הבית ממש , אלא כוונתם למקום הנמצא על יד הר הבית , כאשר ראינו . אף ייתכן שהושפע מהביטוי הערבי 'בית אלמקךס , ' שפירושו גם ירושלים בכללה ( לעיל , עמ' ;( 9 ( ב ) סיפור ספר חסידים על פלטיאל שבנה את 'בית המקדש והיה מלא אשפה מימי טיטוס הרשע . ' אך סיפור זה אינו אלא דברי אגדה , שאץ בהם מידע היסטורי עצמאי ; ( ג ) דברי סלמון בן ירוחים שהבאנו ופירשנו לעיל ; ( ד ) דברי סבאוס ( Sebeus ) הארמני , שאף הם דברי אגדה חסרי ערך היסטורי מקורי ; ( ה ) דברי ( אהרון ) בן מאיר בעת המחלוקת עם הבבליים על הלוח , המדבר על הריגת אחד מאבותיו 'בעזרה . ' אך רחוק מן הדעת שהתכוון להר הבית ; 0 ) דברי קךקסאני על מלכ הרמלי , ש'עמד בבית המקדש ( בית אלמקדס ) ונשבע שהיו מקריבים תרנגולים על המזבח' ( קרקסאני , עמ' . ( 57 ברור שכוונתו : עמד בירושלים ( כנגד דעתו של ענן , שאסר את התרנגולת באומרו שהיא הדוכיפת שבמקרא . ראה : הרכבי , זכרון לראשונים , ח [ פטרסבורג תרס"ג , [ עמ' ; 154 , 145 ש"א פוזננסקי , ' ראשית התיישבות הקראים בירושלים , ' ירושלים [ של לרבץ , [ י [ תרע " ד , [ עמ' ;( 92 ( ז ) פיסקה ממכתב של שלמה בן יהודה ( לא שלמה הכהן כדברי דינור , ( בטרם נעשה גאון , שבו הוא מזכיר את 'המקום ההדור הבנוי עליו , ' אשר 'נפל ביום יז לחודש . ' זהו כתב יד מאוסף Gottheii-Worreii ( לעיל , בהערה הקודמת , ( מס' , 5 שורות , 30-28 ויש לקרוא לפני פיסקה זו : ' צור ... יקרב ההכלל עמך במקדשהו ואנחנו = ) כאשר אנחנו ) וכל יש' = ) ישראל ) שלום . ' במילים ' הבנוי עליו' הוא מתכוון אפוא למקום המקדש . בהמשך נאמר , שהחודש היה אלול וכי הדבר אירע ביום א . ' י"ז באלול חל ביום א' בשנים ד' תשע"ה ו ד' תשע"ח , ואחר כך בשנת ד' תשפ"ה . אפשרות אחרונה זו 15 ) באוגוסט ( 1025 יש לבטל , מפני שהיתה זו שנת מלחמת הבדוים בפאטמים ואילו אופיו של המכתב מתאים לעתות רגיעה . האפשרות המתקבלת ביותר על הדעת היא הראשונה : י"ז באלול ד' תשע"ה , כלומר : 4 בספטמבר 1015 לספירה 17 , ברביע א' 406 להג'רה . מקורות ערביים מציינים , כי הכיפה הגדולה של בניין כיפת הסלע התמוטטה ברביע א' . 407 מאן , מקורות ומחקרים , א , עמ' 315-314 סבור היה , שחלה טעות בכתיבתו של שלמה בן יהודה , וכי יש לקרוא י"ד במקום י"ז , או שחשבונות הלוח שלנו אינם נכונים . שתי ההשערות הללו אינן סבירות , והמסתבר ביותר הוא , שהמחבר המוסלמי הראשון שרשם מאורע זה ( ושממנו העתיקו כל השאר , והדבר ניכר מן הנוסח ) טעה ורשם את המאורע תחת שנת 407 במקום שנת . 406 ראה המקורות הערביים : אבן אלג'וזי , מנתטם , ז , עמ' 283 ( ואצלו ציון החודש ;( אבן את'יר , כאמל , ט , עמ' ; 295 ? אפעי , ג , עמ' ; 20 ד'הבי , עבר , ג , עמ' ; 96 אבן כת'יר , בדאיה , יב , עמ' ; 5 עלימי , עמ' . 269 וראה אצל מאן , מקורות ומחקרים , שם , את דברי ההתנגדות החריפים להשערתו של דינור . אין ספק ששלמה בן יהודה אמנם התכוון לבניין כיפת הסלע ( לא לאלאקצא , כפירוש מאן , שם , ( והדבר ניכר יפה גם מן הסיפא שלו : 'יהי רצון שיבנה בנין מקויים , ' והמשמעות ברורה . ראה מכתבו של שמואל בן שמשון אצל : א' יערי , אגרות ארץ ישראל , תל אביב תש"ג , עמ' . 78 והשווה : י"י יהודה , 'הכתל המערבי , ' מאסף ציון , ג ( תרפ"ט , ( עמי . 107-104 טובלי ( Jerusalem , Berlin 1853-1854 , II , p . 865 T . Tobler , Topographie von ) מבטל מסורת זו , בגלל זיהוי 'בית הטבילה' עם עין עיטם , אבל הדברים בוודאי מושפעים מן הבבלי , יומא לא ע"א ; זבחים נד ע"ב ; ירושלמי , יומא ג ח , יטע"א , על עין עיטם שהיה גבוה מן המקדש ומספק לו את המים . אפשר שלשער הכהן מתכוונים המקורות המוסלמים הרבים , המביאים מסורת פרשנות בדבר באב חטה , ' שער המחילה' שבימי 'בנו אסראאיל , ' המוזכר בקראן , סורת הפרה ( ב נח . ( השער היה לדבריהם
|
|