פרק חמישי היישוב היהודי

עמוד:136

הפרשנים הקראים מאשרים אפוא את הידוע לנו מן המקורות הנוצריים , שאסור היה ליהודים להיכנס לירושלים , והם מציינים כי המוסלמים הם ששינו מצב זה כאשר כבשו את ירושלים . גם מחבר נסתרות רבי שמעון בן יודוי כותב . 'המלך השני שיעמוד מישמעאל [ כלומר עמר בן אלח'טאב ] יהיה אוהב ישראל ויגדור פרצותיהם ופרצות ההיכל . ' כרוניקה יהודית , שקטע ממנה נשתמר בגניזה , מאשרת אף היא כי עמר הוא שנתן רשות ליהודים להתיישב בירושלים , ועקב החלטתו באו שבעים משפחות יהודיות מטבריה והתיישבו בירושלים . קדמה להחלטה התמקחות בין היהודים ובין הפאטריארך , בנוכחות הח'ליפה ; היהודים ביקשו אישור ישיבה בירושלים למאתיים משפחות ואילו הפאטריארך היה נכון להסכים רק לחמישים . על המספר החליט עמר , כפי שנראה טוב בעיניו . גם במכתב שיצא מישיבת ירושלים אל הקהילות בתפוצות ( כנראה למצרים , ( שזמנו אמצע המאה הי"א , אנחנו מוצאים את הפיסקה . ומאת אלהינו היתה זאת כי הטה עלינו חסד לפני מלכות ישמעאל בעת אשר פשטה ידם ולכדו את px הצבי מיד אדום ובאו ירושלים היו עמהם אנשים מבני ישראל הראו להם מקום המקדש וישבו עמהם מאז ועד היום .. \ במקורות אחרונים אלה אנו מוצאים אף אישור לידיעה , המצויה אצל הפרשנים הקראים , בדבר חידוש היישוב היהודי בירושלים מייד לאחר הכיבוש , וגם נקודה נוספת , הנמצאת אף במסורות מוסלמיות . המקורות הללו מספרים על השתתפות היהודים בניקוי הר הבית מן האשפה ועל מינוי מספר יהודים אחראים על הניקיון בהר הבית . עניין נוסף העולה מן המקורות ההיסטוריים , הוא הידיעה בדבר עזרתם של היהודים בגילוי מקום הסלע . כך עולה גם ממכתב הישיבה , בקטע שהבאנו למעלה , וגם מדברי כרוניקה יהודית , בקטע המתאר את מהלך ניקוי הר הבית : השתתפו אפוא כל המוסלמים אשר בעיר ובמחוז והשתתפו עמהם חבורה מן היהודים . אחר כך ציוום לפנות את האשפה שבקודש ולנקותו , ועמר היה משגיח עליהם כל הזמן . כל אימת שהיה נחשף שריד כלשהו היה שואל את זקני היהודים בדבר הסלע , הלא הוא אבן שתייה , והיה אחד החכמים מסמן לו את גבולות המקום עד אשר נחשף ... דברים אלה תואמים את הנאמר בכרוניקות המוסלמיות , אם כי בכרוניקות 'אחד החכמים' הוא כעב אלאחבאר , כאשר ראינו לעיל . יתר על כן , בהמשך מכתב הישיבה הנזכר נאמר , שאותם יהודים אשר לתשע . המספר ההיסטורי הוא 638 ( הכיבוש המוסלמי , ( ואם נפחית ממנו 135 ( דיכוי מרד בר כוכבא , ( נקבל : . 503 השווה סהל מן מצליח : 'יתר מחמש מאות' ( נראה שהוא תרגום מערבית , ובמקור היה כמו אצל סלמון . ( ביטוי זה , תק וניף , שנתקצר ל-תק רב , ' הוא שהוליד כנראה את הידיעה כביכול בדבר 550 שנות שלטון של הביזאנטים , הנמצאת בכמה פיוטים , ובין השאר גם בפיוט של שמואל השלישי בן הושענא . ונראה שזהו הפיתיון לבעיה זו , שעליה כתב ע' פליישר , 'מסורת יהודית קדומה על תאריך נפילתו של השלטון הביזנטיני בארץ ישראל , ' ציון , לו ( תשל"א , ( עמ' . 115 4 א' ילינק , בית המדרש , ירושלים תשכ"ז , ג , עמ' , 79 והשווה : 'תפילת רשב"י , ' שם , ד , עמ' . 120 וראה Arabic Box 6 ( 1 ) , f . 1 TS ע"א , שורות ; 19-11 ע"ב , שורות 17-16 , 10-1 ( נדפסה אצל אסף , מקורות , עמ' ;( 21-20 כתב יד מאוסף פירקוביץ' שהדפיס א"א הרכבי , 'מכתב מירושלים מכת"י אשר בפטרסבורג , ' אוצר טוב , תרל"ז-תרל"ח , עמ' , 79 שורות . 13-10

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר