|
|
עמוד:134
והודיעו לו היכן מקום הסלע , ואז ציווה עמר על המוסלמים לנקות את המקום , והיהודים עזרו להם בזאת . ראוי לשים לב שהמסורת המוסלמית מייחסת קביעת ערך דתי לירושלים , בדרך סמלית , גם למחמד עצמו : יש אומרים שבהיותו במכה היה מתפלל בכיוון ירושלים , כך שהכעבה תהיה אחרי גבו ... אבל יש הטוענים שכל הזמן פנה [ גם ] אל הכעבה ... וכי בהיותם במכה היה פונה אל שתי הקבלות [ גם יחד , [ על ידי שהכעבה היתה בינו ובין ירושלים . ולדברי אבךאהים בן עלי אלואסטי : 'עוד בהיותו הנביא במכה היה פונה בתפילתו אל ירושלים בעוד הכעבה לפניו . ' בדברי תאופנס ( Theophanes ) הביזאנטי יש משום אישור לנקודת המוצא של הסיפור על מעשיו של עמר בהר הבית : בבוא עמר לירושלים הוא חקר מהו מקום מקדשו של שלמה , ובנה שם מקום תפילה ל'שיקוציר . גם הקראי סלמון בן ירוחים , בפירושו הערבי לאיכה א יז ' ) היתה ירושלם לנדה ביניהם , ( ' מזכיר משהו ממה שתיארנו : 'כלומר , מה שעשו אדום כאשר החריבו את הבית השני , שכל ימי שהותם [ בירושלים ] היו משליכים בו [ במקום הבית ] את בדי הנידה ואת האשפה וכל הזוהמה . ' ללא ספק מעידות מסורות אלה — על אף אופיין האגדתי למחצה — על זיקתם של יהודים לירושלים , על הזדהותם עמה ועל התעניינות במצבה ובמעמדו של הר הבית . כל אלה חדרו למסורות המוסלמיות , במידה שהיה ליהודים מגע עם המוסלמים . הנקודה היהודית הנזכרת במסורות הללו , כלומר : הקשר בין היהודים בני דור הכיבוש המוסלמי ובין דמויות העבר משה , דויד ושלמה , מחד גיסא , והאופי היהודי המיוחד של המקום , מאידך גיסא , נקודה זו היתה קיימת בלי ספק בתודעתם של המוסלמים בעת הכיבוש , וממנה השתלשלו אותן מסורות שסקרנו . היהודים הרגישו כי באו אל קצן חמש מאות שנה ומעלה ( 638-135 ) של איסור — שנשמר פחות או יותר בהקפדה — על כניסתם לירושלים ועל ישיבתם בה . איסור זה היה בוודאי קרוב ללבם של הנוצרים , שכן הוא התאים להשקפתם בדבר שקיעתה של היהדות והיותה לדת המושפלת . ניתוקם של היהודים מירושלים וחיסול כל זכר למקדש הארצי שלהם הפכו אצל אבות הכנסייה חלק מגופי ההלכה של 1 לעניין שינוי הקבלה ומסורות על הר הבית ראה נספח כסוף הפרק . למקורות האחרים ראה תאופנס , עמ' ; 339 והעתיק ממנו קונסטנטין פורפירוגניטוס , ( imperio , I , ed . G . Moravcsik , Budapest 1949 stantinus VII Porphyrogenitus , De administrando Con- ) עמ' , 82 פרק יט . גם הכרוניקה הסורית 'האלמונית' [ Kunde des Morgenlandes , VIII , no . 3 Historiker , Leipzig 1884 , \ = Abhandlungen fiir F . Baethgen , Fragment e syrischer und arabischer ) והדברים נכתבו כנראה על ידי אליה מנציבין , ( תחת שנת , 16 מביאה את הידיעה באותו נוסח , וכך גם בר הבראוס : Paris 1890 , p . 103 ; Bar-Hebraeus , Chronography , Bar-Hebraeus , Chronicon Syriacum , ed . Bedjan , . ed . and transl . E . A . W . Budge , Oxford 1932 , p . 96 סלמון בן ירוחים , פירוש איכה , , ed , s . Feuerstein קראקוב , 1898 עמ' : XLIV 'יעני מא כאן מן אדום למא אכרבו בית שני כאנו טול מקאמהם ירמו כרק אלחיצה פיה ואלכנאסה וכל קדר . ' ... ראה גם את דברי סהל בן מצליח בהקדמתו לספר המצוות , בתוספת שהדפיס הרכבי : : MWJ . vi ( 1879 ) , p . 181 A . Harkavy , 'Notiz ' , 'ובחסד אל לא נתן מקדשו ביד הערלים , למען שלא יקימו בו הצלמים , ולא יהיו היהודים נבוכים , כי לא יכשר להשתהות אל המקום אשר בתוכו אלהים ( גירסה : אלילים ) אחרים . ' מקצת המקורות על חשיפת הסלע על ידי עמר , על כעב , ועוד , מצויים אצל Felsendom ' , Biblica , LV ( 1974 ) , pp . 57 f . E . Vogt , 'Vom Tempel zum .-
|
|