פרק חמישי היישוב היהודי

עמוד:133

פרק חמישי היישוב היהודי משה גיל מעשה הר הבית ושיבת היהודים לירושלים המסורות המוסלמיות מייחדות מקום נכבד לביקורו של הח'ליפה עמר בהר הבית . מרביתן של המסורות אף מספרות , כי בביקורו זה הצטרף אליו כעב אלאחבאר , יהודי שמוצאו מתימן , שהצטרף למוסלמים , התאסלם , ונחשב בר סמכא לענייני היהודים ולתורתם . כל הר הבית היה מכוסה אשפה , מפני שהביזאנטים הפכו אותו למצבור האשפה של העיר , מימי הלנה אס קונסטנטין כפי שעולה מדברי אוסביוס ( Eusebius ) איש קיסריה ( ראשית המאה הד' לספירה , ( ומן המסורת המוסלמית , ואין סיבה להטיל ספק בכך . ירושלים לא היתה זרה לתודעתם של הכובשים המוסלמים . הקבלה ( הכיוון שאליו פונים בזמן התפילה ) הראשונה של מחמד בהיותו במכה היתה ירושלים . גם בתקופת מדינה הוא הוסיף לפנות בתפילתו לכיוון ירושלים במשך תקופה מסוימת ( בדרך כלל מציינים פרק זמן של שישה עשר חודש , אבל יש גם גירסאות אחרות , ( עד אשר אלוהים 'הוריד' לו את הצו לסובב את הקבלה למכה ( קראן ב קלט . ( אז אף עשה מחמד שינויים במסגדו שבמדינה , שנקרא מאז גם בשם מסג'ד אלקבלתין — המסגד בעל שני כיווני התפילה . לפי סיפורו של ךג'א בן חיוה ( תחילת המאה הח ; ' מחשובי האישים pKn w D ^ s בימי בית אמיה , ( כפי שהעתיק אותו טברי , ציווה עמר בעת שהתקרב אל הר הבית להביא אליו את כעב . אחר כך בא אל מחראב ךאוד ( נראה שהכוונה כאן למגדל דויד , או אולי להר הבית עצמו , ( לעת ערב , והתפלל שם . בעלות השחר התפלל עם אנשיו וקרא את סורת צאד ( הסירה הל"ח ) ואת סירת בני אסראאיל ( הסורה הי"ז . ( בסורה הראשונה מוזכרות הדתות שהיו לפני האסלאם , ואף נזכרים בה דויד , שהאלוהים עשה אותו ח'ליפה על פני , psn שלמה , אברהם , יצחק , יעקב וישמעאל . בסורה אחרת נזכר דבר המסע הלילי של הנביא , והיא ידועה גם בשם סורת אלאסרא , כלומר : הפרק של המסע הלילי . אחרי כן שאל עמר את כעב היכן ראוי לקבוע את מקום התפילה . כעב אמר , שיש לקבעו מאחורי ה'סלע' ( כלומר צפונית לו , ( כדי שהמתפלל הפונה לכיוון מכה יפנה בו בזמן גם אל הסלע . עמר דחה הצעה זו מיד , וטען כנגד כעב שהוא מבקש לחקות את היהודים , 'והלא כבר שמתי לב שחלצת את נעליך . ' על זאת ענה כעב : ' רציתי לדבוק בו [ בסלע ] ברגלי . ' עמר החליט אפוא לקבוע את מקום התפילה לפני הסלע ( כלומר דרומית לו , ( שהוא הדבר הנאות ביותר , 'שהרי לא נצטווינו על הסלע , נצטווינו על הכעבה . ' בהמשך הסיפור נאמר , שכעב הסביר לעמר , כי בכניסתו למקום זה ובפינוי האשפה מהר הבית הוא הגשים נבואה שנאמרה לפני חמש מאות שנה , ובישרה את תקומת ירושלים ואת שקיעת קונסטנטינופול . לפי גירסת מהלבי , שכתב שני דורות לערך אחרי טברי , היהודים ( ולא כעב ) הם שבאו אל עמר

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר