|
|
עמוד:126
ביניהם רבן עננישוע , שעלה תחילה לירושלים ולאחר מכן ירד למצרים , 126 ורבן ארקמה ומר בבעי , שעלו לרגל מנציבין ' " . צליינים אלה הביאו עמם לביתם את ידע הליטורגיה הירושלמית , וגרמו בכך להתפתחותה של הליטורגיה הנסטוריאנית מתוך חיקוי של המודל הירושלמי . ' נראה שקהילה נסטוריאנית התקיימה בירושלים כבר באמצע המאה הד . אולם הקהילה זכתה לבישוף משלה רק בראשית המאה הט , ' כאשר קבע הקאתוליק 1 ס תימוטאוס א' ( 819-778 ) שיהיה לירושלים כישוף , והוא יהיה כפוף למטרופוליט של דמשק . תוארו של מטרופוליט דמשק שונה ל'מטרופוליט דמשק , ירושלים ואזורי החוף 12 " . ' אל ; ה אלג'להךי , אחד הבישופים הנסטוריאנים של ירושלים , ידוע לנו בשמו , כיוון שיצירותיו שרדו . הוא חיבר את 'על אחדות האמונה' ו'תנחומים על הצער , ' ושירת ככישוף נסטוריאני של ירושלים לאחר שנת 879 / 878 ולפני שנמשח כמטרופוליט של דמשק , ב 15 ביולי ' ? '" . 893 אץ בידינו מידע על בישופים נוספים , אולם אין להסיק מכך שלא היו בישופים נסטוריאנים אחרים בירושלים . מאמצע המאה הי"א נשא הבישוף הנסטוריאני בירושלים את התואר מטרופוליט , ובשנת 1065 משח הקאתוליקוס סאבךישוע ג' זא ? בור את עננישוע למטרופוליט של ירושלים "' . ייתכן שהעלאה זו של הבישוף במדרג הנסטוריאני מלמדת על התרחבותה של הקהילה הנסטוריאנית בירושלים ועל התגבשות מסגרותיה הארגוניות , לעומת אלה של הפאטריארכיה היוונית אורתודוכסית . אולם ברור , כי יש בשינוי המדרג הנסטוריאני כדי להעיד על עלייה בחשיבותה של ירושלים בכנסייה הנסטוריאנית . היעקוביטים סורים מוניפיסיטים = ) יעקוביטים ) ישבו בירושלים בזמן הכיבוש הפרסי , והיו מהם שיצאו אז לגלות , אולם רדיפותיה של הכנסייה היוונית אורתודוכסית גרמו להם שיתייחסו אל הכובשים המוסלמים כאל משחררים . " הכיבוש המוסלמי אפשר להם להתארגן במסגרת של קהילה נפרדת , שבראשה עומד בישוף . ארגון נפרד זה התקיים עד לכיבוש הצלבני . מיכאל הסורי '" מעיד , שאחרי גירושו של הפאטריארך אליה 'לא היה עוד לאורתודוכסים שבעיר זו בישוף עד לזמן שלטונם של הערבים . ' בנספח ל'כרוניקה' מביא מיכאל הסורי את שמותיהם של חמישה בישופים יעקוביטים , '" שכיהנו כירושלים מתקופת הכיבוש המוסלמי ועד לסמיכתו של תימוטאוס , הבישוף ה 62 לפי מניינו של Meinardus 127 Bonn 1922 , p . 201 A . Baumstark . Geschichie tier syrischen Lileralur . 126 ( לעיל , הערה , ( 125 עמ' . 123 Liber Annuus , XXIX ( 1979 ) , pp . 221-237 influence sur les Eglises nestorienne et syrienne ' , Y . Blomme , 'La liturgie de Jerusalem et son 128 Cahiers de civilisation J . M . Fiey . 'I . c pelerinage des Nestoriens et ' ' , Jacobites a Jerusalem 1299 Le Quien , Oriens Christianus , II , Paris 1740 . p . "" testi . 232 ) , Vatican 1964 , pp . 345-397 ( Vat . ar . 1492 )' , Melanges E . Tisserant , II , ( Sludi e WIUND '" friihislamiseher Zeit . Wiesbaden 1966 , p . 64-65 W . Hage , Die syrisch-jacobitische Kirche in ' 32 ! יעקוביטי של אנטיוכיה , ( 1199-1126 ) שהה תקופה מסוימת בירושלים , ועסק שם בלימודים r . xii ( 1969 ) , p . 122 " י 'התנחומים על הצער' נכתב לאחר נפילתם של שני שרים ממוצא נוצרי בשנת , 879 / 878 אולם נראה שבאותה תקופה טרם נמשח אף לבישוף ירושלים , אלא שהה עדיין בבגדאד . ראה : II contorto delle tnstezze" di Elia a ! Gawhari o . Levi deila vida , " ובהעתקת כתבי יד . 4 מ 3 , Paris 1910 , p . 493 Michel le Syrien , Oiromgue , trad . J . B . Chabot , I II . י 13 מס' : 56 אליה ; מס' : 57 קיךיל 1 ס ; מס' : 58 ירמיה ; מס' : 59 תומס ; מס' : 60 יוחנן ; מס' : 61 פילוקסנוס ( Philoxenos ) ( שם . (
|
|