פרק רביעי קהילות הנוצרים בעיר

עמוד:111

המעשי , של החזקת המבנים וכיסוי ההוצאה לשיפוצם או לבנייתם מחדש . מפורסם ביותר מפעל הבנייה המהיר של כנסיית הקבר , וכנסיות ציון והר הזיתים , הקשור בעיקר בשמו של מוךסטוס , ( Modestos ) לאחר ההרס שנגרם לכנסיות העיר מידי הפרסים . הקוממו ךטוריום , ( rium dc casis Dei Commemorato ) מסמך שמקורו בחצר הפאטריארך , וזמנו — ראשית המאה הט , ' מלמד שגם באותה תקופה נשא הפאטריארך בנטל כספי כבד מדי שנה , לשם ההחזקה השוטפת של הכמורה הירושלמית ושל מבני הכנסייה . הפאטריארך היה חייב גם בתשלום ניכר לשלטונות , כשם הכנסייה . ה'קוממוךטוךיום' נוקב בסכום שנתי של 2060 סולידי . הכמורה היוונית אורתודוכסית בירושלים כללה , במקום ראשון , את חצר הפאטריארך . נמצאו בה אנשי הכמורה , שכיהנו בשלוש הכנסיות העיקריות של מכלול כנסיות הקבר : הבאסיליקה הקונסטנטינית ( המרטיריום , ( האנסטסיס והגולגותא . בהדרגה הוקמו בהן ובסמוך להן קפלות וכנסיות נוספות , כגון כנסיית הבתולה , שנוסדה על ידי הפאטריארך אליה בשנת , 494 קפלת הגביע , קפלת הצלב והסודר הקדוש ( ששימר דיוקן פניו של ישו בענותו , ( ועוד . כנסיית המרטיריום הגדולה שימשה בעיקר את הקהל הרחב , ובה נתבצעו המיסות של יום א' ושל החגים העיקריים . באנסטסיס חגגו כשישים ימי זיכרון לקדושים שונים , ומספר ניכר של טקסי מיסה בחגים הגדולים . מצומצם יותר היה מספר המיסות שנחוגו בגולגותא , אולם עדיין היה מספרן גדול יותר מכפי שהיה מקובל לפני הכיבוש המוסלמי . הנזירים שישבו במנזר הספוךאים הסמוך , שירתו במכלול כנסיות זה ובתפקידים אחרים בחצר הפאטריארך , בצדם של אנשי מנהל חילוניים במספר ניכר . היקף הפעילות שנתבצעה בכנסיות אלה ובחצר הפאטריארך משתקף היטב במספרם של הכמרים , הנזירים ונושאי המשרות החילוניים שנמנו בה בראשית המאה הט' י מאה שמונים ושלושה איש . כנסיית ציון , הידועה בכינויה 'אם הכנסיות' , ( Mater ecciesiarum ) שימשה את הפאטריארכים ב'מעמדות , ' במספר ניכר של חגים קבועים ונעים ( שתאריכיהם משתנים משנה לשנה , ( ובמידה פחותה יותר בחגי קדושים . כמו ליד מכלול כנסיות הקבר , גם בסמוך לכנסייה זו נמצאו קפלות וכנסיות , אך הן משניות בחשיבותן ? , למשל הדיאקוניקון המוקדש לס 1 ? פנוס , כנסיית פטרוס ( ידועה כ'חרטת פטרוס' בתקופת השלטון המוסלמי , ( ששימשה ל'מעמד' בתהלוכת 'יום ה' הקדוש' והפךטוריום ( ליתוסטרוטון או גבתא . ( בראשית המאה הט' שירתו בכנסיות אלה עשרים ותשעה כמרים ונזירים . בין הכנסיות החשובות האחרות בתחומי העיר יש למנות את כנסיית מריה 'החדשה' ( נאה , ( Nea ; שנבנתה בידי יוסטיניאנוס ( נחנכה בשנת ( 543 ושימשה ל'מעמדות' בכמה חגים ( וביניהם באוקטאבה , שמונה הימים של חג האנקייניאה ) ; הכנסייה והמנזר המוקדשים למריה בבריכת בית חיסדא ' ) מעמד' ב'יום א' של התמרים 1 ( ' כנסיית סטפנוס ! קבר מרים בעמק יהושפט י כנסיית התפילה על הר הזיתים ' ) מעמד' ב'יום א' של התמרים' ו'ביום ה' הקדוש ;( 50 ' כנסיית העלייה , השוכנת על הר הזיתים , שבה משולב מרטיריום של סטפנוס ' ) מעמדות' בכמה חגים חשובים ) ; ועוד . ה'קוממוךטוריום' מונה בעיר גופה שלושים כנסיות בקירוב , אך מקורות נוספים מעידים שהמספר האמיתי היה אף גבוה יותר . כנסיות נוספות נתקיימו בקרבת העיר , כגון בבית עניא , בעין כרם , בבית לחם ובחברון . 50 יום ה' הקודם לחג הפסחא . 51 ראה מחקרו החשוב של Sanctuaires chre ' tiens de Je ' rusalem a l ' e ' poque d ' e ' pigraphie et de topographie palestiniennes , IX : J . T . Milik , 'Notes s . )\/? fi , LXVII ( 1960 ) , pp . 354-367 , . 550-591 arabe ( V 11 -x סקר ארכיאולוגי של הכנסיות הביזאנטיות ראה : Churches in the Holy Land , Bonn 1970 A . Ovadiah , Corpus of the Byzantine

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר