|
|
עמוד:92
גאוני ירושלים במאה הי"א שמרו מכל משמר על האוטונומיה המשפטית היהודית וקיימו אותה כאשר היתה . הם גילו תקיפות רבה כאשר אחד הצדדים פנה וביקש סיוע מבית דין מוסלמי . צד זה היה צפוי לחרם . לעומת זאת פשה הנוהג לרשום עסקות מקרקעין גם בבית דין מוסלמי , כנראה מפני דרישותיהם של שלטונות המס , ושמא גם כדי להימנע מלחץ ומהפקעות ; תעודה כתובה ערבית שחתם בה הקאצי בוודאי עשתה על אנשי השלטון את הרושם הדרוש . על עניין דומה כתב יאשיהו גאון בן אהרון אל קהל רפיח ( ךפח , ( בשנת 1020 לערך ; עישה ( עאישה , שם מוסלמי מובהק ) בת יוסף צדיק ( לשון חיבה , מ'צדקה ( ' נפטרה . בני דודה מצד אביה , משה ואברהם בני מנצור ( בן צדיק , ( פנו אל הדיין המקומי , הוא שלמה השופט בן סעדיה השופט , והלה פסק כי הם יורשי בת דודם . עמרם בן פציל ( לשון חיבה , מפצל , ( אחותו ובנה , כלף בן מכרם , טענו שהירושה שלהם ( לא התברר איזו דרגת קירבה היתה ביניהם ובין הנפטרת , שמא הם קרובי בעלה , שמת כנראה לפניה — אחיו , אחותו ובן אחותו . ( יש לנו כאן אולי מחלוקת בין בית האב של האשה לבין משפחת הבעל . האחרונים פנו לערכאות של גויים אל הקאצי , וזה פסק כמו שפסק הדיין . אז פנו אל הקןאיד , השלטון , ככל הנראה מפקד תורכי או ברברי , שהיה ממונה על רפיח מטעם הפאטמים , והשיגו בעזרתו חלק מן הירושה . בירושלים הכריז עליהם הגאון חרם ; את סהל , אחיו של עמרם בן פציל ( לא ברור מדוע לא עמרם בעצמו ) חייב להתייצב יחד עם אחותו לפני בית דין הגדול , כלומר בית דין הישיבה שבירושלים , ולמסור מה שלקחו . אם יסרב — יטילו חרם גם עליו . לאותו פרק זמן בערך שייכת אף הפרשה של מבאךכה . מעשה בית דין מתלונן עליה , שהתעלמה מפסיקת בית הדין ופנתה לערכאות של גויים , אל 'שופט השופטים' ( כלומר קאצי אלקצאת , ( ותבעה דרך 'דיני גויים' את חלקה בירושת אביה ( כי ההלכה המוסלמית מעניקה , כאמור , גם ליתומות חלק בירושה . ( לצורך זה היא גרמה שישימו את אחיה במעצר , והוא נאלץ לברוח , אחרי שנעצר על ידי ' הךגלים' ( בוודאי : ךג'אלה , , JU , חיילים ., כנראה של ההוצאה לפועל . ( ברור שהפונים סמכו על " עמדתו של הגאון הירושלמי לגבי ערכאות של גויים . במכתב של הגאון שלמה בן יהודה , בשנת 1028 לערך , אל מנהיג הירושלמיים בפסטאט , אפרים בן שמריה , הזכיר הגאון מעשה בירושלמי שירד מנכסיו ונסע למצרים . המכתב לא נשתמר בשלימותו , אבל אפשר להבין כי יריבו של אותו ירושלמי נזקק לבית דין מוסלמי ' ) ולקח ארכאי גוים , ( ' וגרם לו שיפסיד את כל רכושו , כולל 'חצרו = ) בית דירות ) וחצר חתנו , ושדה שהיתה לו ירושה מאבותיו . ' באוגוסט 1030 נמצא אברהם , בנו של הגאון הירושלמי , בפסטאט , אצל קהל הירושלמיים . לפני בית דין בהשתתפותו הביא פלוני סלימאן , נפח ירושלמי ' ) עושה במלאכת הברזל , ( ' את תלונתו נגד הפסטאטי סלמאן בן שביב אלאשקר ' = ) הג'ינג'י . ( ' הוא טען כי סלמאן חייב לו ארבעה דינרים . את כפייה . תשובת רב סעדיה גאון , תשובות גאוני מזרח ומערב , שם , ח ע"א-ע"ב ( סי' כב . < האשה שהתנצרה : שם , כ ע"ב ( סי' פז . < השקפת הארץ ישראלים ( בני מערבא : ( תשובות הגאונים שערי צדק , הו"ל חיים מודעי , סלוניקי תקנ"ב , סג ע"ב . מניעת ירושה ממשומד . תשובות גאוני מזרח ומערב , שם . ד ע"ב ( סי' יא ;< אוצר הגאונים , קידושין , בעריכת ב"מ לוין , ירושלים ת"ש , עמ' 36-30 ( סי' עח-צ ;< השווה את הדיון בסוגיות אלה אצל ; The Rcsponsa of the Babylonian ; p . 457 ( N . S . ) , X ( 1919 / 1920 ) , pp . l 40 ff . ; XI ( 1920 / 1921 ) , Geonim as a Source of Jewish History ' , JQR J . Mann , וראה גם ח"ז הירשברג , 'ערכאות שלגויים בימי הגאונים , ' ספר הזכרון לי"א הלוי הרצוג , ירושלים תשכ"ב , עמ' . 506-493 הקטע הארמי של מעלה ? . 'אותם מוסלמים ( פוסקים ) על פי דת ישמעאל , שאינם מורישים למשומד נכסי אביו ( על כן ) סמכו ( עליהם ) החכמים , כדי למנעו מירושת אביו . '
|
|