|
|
עמוד:80
פרק שלישי השלטונות והאוכלוסייה המקומית משה גיל כמו בכל תחום , השתדלו המוסלמים להישען ביחסם אל האוכלוסייה המקומית על התקדימים שקבע הנביא , במעשיו או באימרותיו . למערכת יחסים זו היו אפוא שורשים עמוקים במסורת שמימי הנביא . מדיניותו של מחמד כלפי הלא מוסלמים , ובימיו מדובר בעיקר ביהודים , לא היתה שווה כל ימיו . חלה בה התפתחות גדולה במרוצת השנים , וניתן לראות בה שלבים . בעוד אשר במדינה נקט יד קשה כלפי יהודים , נישלם , גירשם ואף השמיד באופן פיזי חלק גדול מהם ( בני קךיטה , ( הסתפק לגבי שאר היהודים שבצפון חצי האי בנישולם מקניין הקרקע ובהפיכתם לאריסים למוסלמים ( ח'יבר , פדכ . ( לעומת זאת , במסעו לתבוכ , כשנתיים לפני מותו , העניק לנציגיהם של יישובי היהודים והנוצרים מכתבי חסות ( אמאן , אמנה ) תמורת המס שיטיל עליהם ( ג'ןיה , ( ואף ניתנה להם הגנה ( ך'מה ) מאת המוסלמים בשם אלוהים ושליחו ; מעתה היה הנביא מגינם ( ג'אר . ( המדיניות כדרך שהתבטאה בשלב השלישי הזה , יש לה ביטוי גם בקראן , בפרק התשיעי ( סוךת אלתובה , 'התשובה , ( ' פסוק כט : הילחמו באלה מבין ( האנשים ) שניתן להם הספר ( כלומר : עמים שהיו להם נביאים ו'ספר , ' כגון יהודים ונוצרים , ( שאינם בוטחים באלוהים ולא ביום הדין ואינם אוסרים מה שאסרו האלוהים ושליחו , כי אינם מאמינים בדת האמת ; ( הילחמו בהם ) עד אשר ייכנעו וישלמו את המס בהתאם ליכולתם ( או : לרווחיהם . ( ההשקפה המשפטית הבסיסית של האסלאם לגבי הלא מוסלמים , כפי שצמחה מן התקדימים שקבע הנביא , היתה חלק בלתי נפרד מחוק המלחמה המוסלמי , והיא הכילה את העיקרים הבאים : עליהם לקבל את האסלאם > אף שלהלכה אין האסלאם מכיר בהתאסלמות כפויה , ( או לקבל מעמד חסות . קבלת מעמד חסות פירושה מחד גיסא — הכנעה , ויתור על הגנה עצמית ( ועל ו 0 ו מסירת הנשק והסוסים ) ותשלום מס למוסלמים , ומאידך גיסא — הזכות לחיות ולקיים בידיהם את רכושם ( כולל : נשים וילדים ) ואת מצוות דתם , בהגבלות מסוימות ' . ביטוי מובהק להשקפות אלה אנחנו מוצאים בחוזי הכניעה שנערכו בעת הכיבושים הגדולים , ובהם החוזה עם אנשי ירושלים ( לעיל , עמ' . ( 8-6 לנוצרים שבירושלים הביא הדבר שינוי קיצוני במעמדם , ומעתה עתידים היו להימצא במצב שבו היו היהודים שרויים תחת השלטון הנוצרי ביזאנטי , מצב של נחיתות . ליהודים שהתיישבו בירושלים היה מצב זה ידוע היטב מזה כבר . להלכה 1 על סיפורם של יהודי מדינה , ח'יבר ופדכ , ראה אצל : דו"ז הירשברג , ישראל בערב , תל אביב תש"ו , עמ' ; 149-138 ושם , עמ' 155-152 את עניין האמנות שבימי מסע תבוכ .
|
|