|
|
עמוד:58
הארמונות שימשו בצורתם המקורית זמן קצר למדי . הם נחרבו לראשונה כבר ברעידת האדמה הגדולה של שנת , 748 המוכרת במקורותינו בשם 'רעש השביעית " . ' בזמן שלטון בית עבאס שבו ושיקמו את הארמונות : פינו את ההריסות , שיפצו אותם והתקינו בהם תעלות השקאה . יחד עם זאת חדלו המבנים לשמש את שליטי העיר , שכן החלו אז לקל ף את אבני הגזית המפוארות מן הקירות כדי להשתמש בהן במבנים אחרים . הבניינים שימשו , כאמור , למגורים , ומלבד חלקים ארכיטקטוניים — הממצא הוא מן המאה הט 210 , ' דבר המעיד על שימוש בהם בתקופה זו . המבנים ששוקמו במאה הט' המשיכו לשמש גם במאה הי , ' וחורבנם הפעם מיוחס לרעידת האדמה האדירה בזמנו של הח'ליפה הפאטמי טאהר , בשנת . 1033 ח'ליפה זה החל לתקן את חומות ירושלים זמן קצר לפני כן , אלא שרעידת האדמה ק טעה פעילות זו , ולא נתחדש שיקום החומות אלא בזמנו של הח'ליפה מסתנצר . ( 1094-1035 ) פעולה זו , עד כמה שמעיד הממצא הארכיאולוגי , לא כללה את האיזור הנידון , ולפי הידוע לנו כל שנעשה באיזור זה הוא הוספת נדבכים באבנים קטנות לארמון , 11 והוספת שער קטן ופריצת חלון כבנין " . 11 זמן מה לאחר ימי הח'ליפה טאהר נעזבו חומות אודוקןה , 212 וחלק נכבד ביותר ממערכת הארמונות נותר מחוץ לעיר , דבר שגרם בוודאי לירידה ניכרת בשימוש שנעשה במבנים , וסביר להניח שנעזבו . החורבן הסופי בא על המקום עם הכיבוש הסלג'וקי של שנת 1071 או . 1073 י' אולם כבר תקופה ממושכת לפני החורבן הסופי הלך האיזור והתנוון , והמבנים המפוארים שימשו במחצבה , שנלקח ממנה חומר לבניית אזוריה האחרים של העיר . כבשן סיד שנמצא במקום מלמד על עיבוד מיידי של החומר שנכרה , ויש בכך עדות לחורבנו של המקום . בבוא הצלבנים לירושלים בשנת 1099 היה המקום עזוב . מעל ארמון iv ( מערבית לקשת רובינסון ) נמצא בית קברות קטן מן התקופה הסלג'וקית , ולידו פינת תפילה ( מצלא , ( ויש בכך עדות לשלטון הסלג'וקי הקצר בעיר . ( 1098-1073 ) הצלבנים העבירו את חומת העיר על בית קברות זה , ואיזור הארמונות נמצא מחוץ לתחומי העיר עד התקופה התורכית . חומות הר הבית , שנבנו במתכונתן הנוכחית עוד בימי הורדוס , שופצו בתקופה המוסלמית הקדומה , כדי לאפשר את הקמת המסגדים על הר הבית . ' אפשרי הדבר , שבמסגרת השיפוצים בחומות הר הבית אף נבנו אורוות שלמה בצורתן הנוכחית . 217 הדבר מסתבר גם מהזכרתה התכופה של ' עריסת ישו , ' הקשורה לאורוות , במשך כל התקופה המוסלמית הקדומה . 209 מזר , סקירה ראשונה , עמ' ; 173-164 הנ"ל , סקירה שנייה , עמ' 121 המבנים הארמיים , עמ' . 38 אולי קשור לעניין זה גם המתואר אצל גיל , שכונות היהודים , עמ' , 30 הערה 210 . 41 המבנים הארמיים , עמ' 211 . 35 מזר , סקירה ראשונה , עמ' 212 . 164 ראה לעיל , בתיארר ביצררי העיר . 213 השגות על תאריך שנקבע על ידי הדורפרים ראה אצל קניון ב . DUJ , p . 277 נדמה שהיום אין השגותיה ערמדרת במבחן . לגבי הצעה חדשה לתאריך כיברש זה ראה : מ' גיל , 'מגילת אביתר — מקרר לתרלדרת מאבקיה של ישיבת יררשלים במחצית השנייה של המאה הי"א , ' בתרך : ב"ז קדר ( עורך , ( פרקים כתולדרת ירושלים בימי הביניים , ירושלים תשל"ט , עמ' . 43 גיל מציין את שנת 1073 כתאריך כיבוש העיר ולא את שנת 1071 כמקובל . ' 4 מזר , סקירה ראשונה , עמ' . 173 המבנים האומיים , עמ' " . 35 מזר , סקירה שנייה , עמ' . 21 216 המבנים הארמיים , עמ' . 36 " מ' בן דב , 'אררררת שלמה / בתרך : א' שילר ( עורך , ( מסגד אל אקצא , ירושלים , 1978 עמ' . 69 , Le strange , pp . 166-167 ' 8 רהפיררט אצל נאצרח'סרר , עמ' ; 78 חשיברת ההזכרה נערצה בכך , שהמבנה של עריסת ישר שימש מעבר אל אורררת שלמה , רעד כמה שנראה הדבר , דרמה שאי אפשר להפריד בין השניים
|
|