|
|
עמוד:56
הר הבית וסביבתו האיזור הקרוב להר הבית מוכר היטב , הן ממקורות כתובים והן מן החפירות הארכיאולוגיות . מצד מזרח היה בית קברות מוסלמי , והוא קיים עד היום . מצד צפון היתה בריכת בני ישראל ואף היא קיימת עד היום . 193 בצדו הדרומי של הר הבית היתה מערכת ארמונות מפוארת . 194 היא נתגלתה בחפירותיו של מזר בשנים האחרונות . ' נחפרו עד כה מבנים מסודרים , שנבנו לפי תוכנית כוללת לאיזור שמדרום להר הבית וממערב לו . לאורך כותלי הר הבית נקבעו רחובות החוצים זה את זה , ונראה שרחוב האורך ממשיך את רחוב האורך הראשי , כלומר הרחוב המזרחי של העיר . 196 לא ברור לאן המשיך רחוב הרוחב ; אפשר שהוביל אל הגבעה המערבית של העיר ( ציון ' . ( בפרק הראשון של התקופה היה האיזור בלתי מיושב , ונראה שנפגע בזמן המאורעות שפקדו את ירושלים בשליש הראשון של המאה הד . 198 גם חומות הר הבית נפגעו , ומתוך החפירות הארכיאולוגיות עולה , שבתקופה האמיית תוקנו הפרצות בחומת ההר , וזאת כנראה עוד לפני הקמת המבנים הנידונים . ' 99 הארמונות , ובייחוד ארמון , 11 בנויים במתכונת ארמונות בני אמיה בארץ ישראל ובסביבתה , אלא שחסרים בהם המגדלים העגולים בפינות ( בדומה לח'רבת מפג'ר , ח'רבת מיניא ועוד . ( שמא ניתן לייחס את העדר המגדלים לכך שהמבנים היו בתוך העיר הבצורה ונזקקו אפוא פחות לאמצעי הגנה . תכנון האיזור היה כולל , מבלי להתחשב במבנים קודמים שהיו שם , מלבד הר הבית , כמובן . כל השטח יושר מראש , והמבנים הקדומים מולאו באדמה ; כך נוצרו משטחים מפולסים שעליהם הוקמו המבנים . במרכז ארמונות / V 7 , 111 , 11 היתה חצר קטורה , ללא גג , מוקפת שדרות עמודים ומסביבה חדרי הארמון . הארמון בן שתי הקומות פוצל לארבעה חלקים על ידי שלושה זוגות של אומנות . נראה שהבניינים הללו הוקמו לאחר שהר הבית שוקם , ונבנו עליו המסגדים בידי עבד אלמלכ בן מרואן . יש אפוא לייחס את בנייתם , כנראה , ליורשו וליד . ( 715-705 ) כמו כן אין לדעת למה שימשו הבניינים האחרים במערכת מפוארת זו . קביעת תאריך בניית 192 ראה : פראוור , השכונה היהודית , עמ' . 141 בית הקברות הזה נתקיים אף במשך התקופה הצלבנית , ובו נקברו הנופלים בעת כיבוש ירושלים בשנת . 1099 ראה ; הנ"ל , הצלבנים — דיוקנה של חברה קולוניאלית , ירושלים תשל"ו , עמ' . 186 193 ראה לעיל ; הדיון בשלוש הכריכות שמזכיר מקדסי בירושלים : , Le strange , p . 220 וכן ראה ההזכרה של עלי אלהרוי ( שם , עמ' . ( 201 194 בשם 'ארמונות' אנו קוראים לבניינים שנתגלו על ידי מזר , אם כי אין בכך להצביע על תפקיד המבנים הללו , וראה להלן . לגבי הצעות אחרות על תפקידי הארמונות , ראה להלן , הערה , 234 אך קשה לקבל הצעות אלה . 195 התיאור מבוסס על סקירותיהם של מזר ובן דב , סקירה ראשונה , סקירה שנייה והמבנים האמיים . 196 ראה לעיל , הדיון במערכת הרחובות . 197 ראה המבנים האומיים , עמ' . 36 בתקופה הצלבנית . האפשרות לכך הוזכרה לעיל ( פראוור , השכונה היהודית , עמ' '" . ( 147-146 : מזר , סקירה שנייה , עמ' ; 4 בן דב , טכניקה , עמ' °° . 76 מזר , סקירה ראשונה , עמ' ! 171 על מבנה עם מגדל עגול במצודה , ראה QDAP , xiv , p . 160 ' בן דב , טכניקה , עמ' 202 . 82 שם , שם , וכן התוכנית בציור 203 . 7 המבנים האומיים , עמ' ; 36 וכן ראה : מזר , סקירה ראשונה , עמ' . 173 שם מתוארת כתובת שנמצאה בשימוש משני , ובסופה נזכר תאריך : שנת 82 להג'רה ( שנת 701 לספירה . ( מזר שיער שיש כאן רמז לבניות הגדולות שהתבצעו באיזור . וראה בעניין הבניות בהר הבית אצל מ' רתךאילון , 'אמנות הבנייה והעיטור המוסלמיים בירושלים , ' בתוך : ב"ז קדר ( עורך , ( פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים , ירושלים תשל"ט , עמ' . 298-294 204 שם , שם . השימוש בבניין iv כמסגד הוא בגדר
|
|