|
|
עמוד:39
ארקולפוס מכנה אותו בשם שער סטפנוס הקדוש nu > , ( Porta Sancti Stephani ) שנתייחד לשער זה החל מאמצע המאה הה , ' שעה שהקיסרית אודלקיה בנתה את מקום קברו של קדוש זה , ואף בנתה כנסייה לזכרו מחוץ לשער , במרחק לא רב ממנו . שם זה , שער סטפנוס הקדוש , התקיים גם בתקופה הצלבנית . שער נוסף המוזכר במקורות הוא שער האריות של היום , שער שהוביל אל עמק הירדן . הוא נקרא אצל מקךסי שער יריחו ( באב אריחא , ( ואילו אצל ארקולפוס ותא 1 דוסיוס ( Theodosius ) הוא נקרא משום מה בשם שער בנימין . 55 לדעת ארקולפוס זהו גם השער שדרכו נכנס ישו לירושלים . 56 שער הרחמים היה קיים בצורתו הנוכחית ומוזכר ברוב המקורות , אך לא מתואר בפירוט . קו החומה הדרומית של העיר איננו ברור דיו כדי לקבוע את שמות השערים שבדרום . מקךסי מזכיר אמנם שמות שערים נוספים בדרום , אלא שדווקא לגבי תיאורו איננו יודעים בביטחון אם הוא מתייחס למסלול הקצר או למסלול הארוך של החומה הדרומית . להבנת רשימתו של מקךסי חשובה ביותר קביעתו של צפריר שכדי לזהות את השערים המתוארים אצל מקךסי יש להסתמך יותר על תיאורים מהתקופה שקדמה לו ולא לנקוט , כפי שעשו חוקרים אחרים , ברשימות שמות השערים של מג'יר אלדין כנקודת מוצא , שהרי בתקופה הצלבנית נשתנו שמות רבים . 59 פרט טכני חשוב לזיהוי השמות ברשימת מקךסי הוא העובדה שיש שערים ששמם רומז אל מקום מוכר בתוך העיר פנימה , ואילו אחרים מורים על מקום מחוץ לעיר שאליו יוצאים מן העיר . כך למשל סלואן נמצא ללא ספק מחוץ לעיר וכנסיית הנאה , שתידון להלן , בתוך העיר . כאן נתאר את השערים ממזרח למערב . שער סלואן הוביל ללא ספק לכפר השילוח ויש לחפשו בחומה המזרחית של גבעת עיר דויד . בחומה זו , שנחפרה פעמים אחדות בקטעים שונים , לא נתגלה עד כה שער אלא בנקודה הדרומית ביותר של הגבעה , בקרבת בריכת השילוח . לפיכך ייתכן שיש לזהות את שער סלואן באיזור הסמוך לחומות הר הבית בחומה זו " . אין לזהות את שער סלואן עם שער העין של נאצר ח'סרו , וכן לא עם שער השילוח המוזכר במסמך מהגניזה משנת , 1064 שכן שני המקורות הללו מתייחסים כבר אל העיר המוקטנת . יש לחפש את שער העין בחומת העיר בצד מזרח , אולי באיזור שמעל מעיין הגיחון . גם לדעתו של גיל שער השילוח של הגניזה נמצא בחומת העיר ולא בחומת הר הבית , שכן דרכו העבירו מתים . אין נראה שאפשר היה להעביר מת יהודי דרך הר הבית . שער שילוח זה , שלאחר 54 ראה : 55 Tobler-Molinier . p . 143 שם , וכן עמ' . 67 56 ראה המקורות למסורת כניסת ישו לירושלים וציוני עולי הרגל אצל Sanctorum , Jerusalem 1935 , pp . 538-546 D . Baldi . Enchiridion Locorum במשך שנים ויהו את שער הכניסה עם שער הרחמים , אך עם סתימתו עברה המסורת אל שער האריות , וחזרה שוב אל שער הרחמים בתקופה הצלבנית , שבה היה השער נפתח בטקסים מיוחדים . 57 למשל . מדריך ירושלים , מקדסי , נאצר ח'סרו . 5 ראה לעניין : , Tsafrir , Muqaddasi במקומות שונים שם . מאמרו של צפריר אינו מבהיר בעיה זו וראה עמ' . 158 הוא מציע שמקדסי מביא תיאור ראשון של העיר המצומצמת , וחשובה לענין זה הערתו של פראוור , הנראית ביותר . פראוור , השכונה היהודית , עמ' 140 והערה ° . Lc strange , p . 217 59 . 54 ראה הטבלה אצל 217 . ק riK nrnnn Le Strange , השער עם שער האשפות של היום וכמוהו 941 . ק JN , הזיהוי מאול ץ ונובע מן העובדה שהחוקרים שבויים בתפיסה שלפיה חומת העיר בזמן מקדסי היתה כבר החומה "הקצרה . " ' ראה ; בהט , עמי . 113 לפי תיאורו של נאצר ח'סרו שם , שהכיר כבר את העיר הצרה , נראה כאילו השער נמצא בחומה המזרחית של הר הבית , והדבר קשה . באשר למסמך מן הגניזה ראה : גיל , שכונות היהודים , עמ' , 20 ובייחוד עמ' . 31 שם מחפש גיל שם לשער בחומה המזרחית , שבבירור היה בה שער .
|
|