|
|
עמוד:36
בתקופה המוסלמית הקדומה מחזק את הדעה , שהחומה שימשה בתקופה הנדונה . גלינג דוחה את הסברה . שאודוקיה ( Eudocia ) או יוסטינינוס בנו שער זה , אך מציע לפרש את דברי הנוסע מפיאצ'נצה , ( Piacenza ) שראה את מפתן השער ומזוזותיו בשנת 570 לספירה , כמתייחסים למבנה מימי בית שני . קשה לקבל את דעתו , אך ניתן לאחר את זמנו של המבנה הנוכחי לימי הנוסע מפיאצ'נצה . קךזוול , לעומתו , 26 מייחס את השער לימי יוסטינינוס ואת המבנה שראה הנוסע מפיאצ'נצה הוא מסביר כמבנה קדום . אך הואיל ויוסטיניאנוס מת בשנת , 565 הרי יש להקדים את ביקורו של הנוסע מפיאצ'נצה . מסברות אלה עולה , שהמבנה נתקיים כבר מראשית התקופה המוסלמית , ונקרא אז בפי היהודים , לבד מן השם שער הרחמים , גם בשם שער ניקנור ( זיהוי מוטעה כמובן . ( הצד הדרומי של חומת העיר הוא הבעייתי ביותר . כידוע , שיקמה הקיסרית אודוקיה את החומה הראשונה מבין שלוש חומות העיר בימי הבית השני , זו הכוללת בתוכה את הר ציון ואת גבעת עיר דויד . חומת אודוקיה בדרום העיר נתקיימה כנראה מאות שנים ואין אנו יודעים בבירור מתי נהרסה . ונסן ואבל * ייחסו את עזיבת חומות אודוקיה בדרום ירושלים לח'ליפה עזיז , ( 996-975 ) בעקבות הפלישה של הקיסר הביזאנטי יוחנן צימיסקס , ( T / imiskes ) שהגיע , בניסיון לחדש את השלטון הנוצרי בירושלים , עד לסביבות העיר ( שנת . ( 975 השליט המקומי ראה צורך לקצר את קווי ההגנה של העיר . יחד עם זאת , ודאי משקף צמצום שטח העיר ירידה כללית במספר תושביה . תאריך זה , כלומר הרבע האחרון של המאה הי , ' עולה אף מתיאורי נוסעים , ויליבלד , ( 742-730 ; Wilibaidus ) למשל , מתאר את כנסיית הר ציון במרכז ירושלים ממש . אצל ברנרד הנזיר ( 870 ; Bemardus Monachus ) מוזכרות הן כנסיית ציון והן הכנסייה של פטרוס כתוך העיר , 30 ואילו אצל זייוולף ' , ( Saewulf ) המתאר את הארץ זמן קצר לאחר הכיבוש הצלבני , מתוארת כנסיית רוח הקודש , דהיינו כנסיית ציון , על הר ציון , אך מחוץ לחומה י בתקופתו כבר היה מקום הכנסייה על הר ציון , מחוץ לחומה . דומה שלאור דברים אלה עלתה ההצעה ליחס לתיאורו של מקךסי בסוף המאה הי' קו חומה הזהה לחומה של ימינו . עם כל הפירוט בדיון על תוואי החומה הדרומית של ירושלים יש לזכור , שבמשך כל התקופה המוסלמית הקדומה עברה החומה הדרומית של העיר הרומית — זו העוברת בתוואי החומה הדרומית של ימינו — בלב העיר , כפי שעולה ממפת מידבא , למשל " . Oxford 1940 , p . 316 K . A . C . Creswell , Early Muslim Architecture , 11 , 2 Tobler-Molinier , p . 101 25 1935 . p . 144 C . Watzinger . Denkmaler Palastinas , II , Leipzig 24 27 מדריך ירושלים , עמ' JN , p . 940 28 . 72-71 וראה לעניין זה : ב"ז קדר ( עורך , ( פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים , ירושלים תשל"ט , הערת העורך , עמ' , 121 וכן ראה את דבריו של פראוור , השכונה היהודית , עמ' , 138 לעניין הערלים והקשר שלהם לפלישה של צימיסקס . 1 j yyzwvzj . Tob / cr , Descr / ptitwes , c / 7 . xx , p . . 12 2 Wilkinson לרשימת המנזרים מתקופת קרל הגדול , ( Commemoratorium ) מפה , 4 ) מופיעה ציון בתוך החומה ומקום בכייתו של פטרוס מחוץ לחומה , ולא ברור מדוע עשה זאת וילקינסון . ברשימה אצל Tob \ cr , Descriptions , pp . 77-84 מוזכרת ציון בעמ' , 83 , 78 וכנסיית פטרוס נזכרת בעמ' . 78 ° י ; Tobler , Descriptiones , p . 93 במקור זה בטעות מצוינת כנסיית ציון < sion = ) ככנסיית שמעון . ( Simon = ) , ( שנת Tsafrir , Muqqadasi , pp . 156 , 158 32 PPTS , iv , p . 43 ( 1102 יי ראה למשל אצל , Milik , Topographie , pp . 142-143 וכן צפריר , ציון , עמ' . 272
|
|