|
|
עמוד:28
לממן את חלקם של הנוצרים בבניית החומה , אך דרש , כפי שעולה מדברי וילהלם מצור , שתיבנה חומה אשר תסגור על השכונה הנוצרית של העיר , וכי באותה שכונה ( סביבת הקבר הקדוש ) יורשו לגור נוצרים בלבד . הח'ליפה הסכים לכך , ולאחר שהמוסלמים פונו מתוך אותה שכונה אמנם הושלמה החומה , בשנת . 1063 לדברי וילהלם מצור סגרה החומה על שכונת הנוצרים משער דויד צפונה עד 'מגדל הפינה' ( שנודע אחר כך בתור 'מגדל טנקךד , ( ' משם היא עברה מזרחה עד שער סטיפאן ( הוא שער דמשק . ( הגבול הפנימי תחילתו ברחוב שהלך משער סטיפאן אל שולחנות החלפנים : לאחר מכן חזר הגבול לשער דויד שבחומה המערבית , נטה דרומה כקו ישר לאורך הרחוב הראשי ( כנראה רחוב סטיפאן , ( ושוב נסב מערבה ( רחוב דויד של ימינו . ( על פי וילהלם מצור חולל מפעל זה שיפור ניכר במצבם של הנוצרים . לפני כן הם חיו יחד עם המוסלמים וסבלו בגלל שכנות זו , שגרמה לקטטות תכופות , ואילו מעתה היתה להם שכונה לעצמם . מאורע שהסעיר מאוד את הרוחות היה ההתקפה של הערבים על שיירה גדולה של עולים לרגל בני הדת הנוצרית , שהיו בדרכם לירושלים , לפני הפסחא של שנת . 1065 בראש השיירה עמד גינתר , ( Giinther ) בישוף במברג והיו בה לדברי המקורות שבעת אלפים איש , ובהם אבירים וכישופים מדרום גרמניה . הם הותקפו על ידי בדוים בהיותם במרחק של יום הליכה מרמלה , וההתקפה נמשכה כמה ימים . בתחילה לא התגוננו אנשי השיירה ומצבם היה בכי רע . רק משהחליטו להתגונן ואף תפסו שבויים נוצר סיכוי כלשהו להיחלץ מן המצב , אחרי שרבים מהם נפצעו . ישועתם באה להם מידי האמיר ( המושל ) של רמלה , אשר חש לעזרתם בהיוודע לו דבר ההתקפה . ככל הנראה היה המניע להתקפה תאוות הבצע , מפני שהבישופים והאבירים לא נמנעו מלהציג לעין כל את עושרם הרב . פחות מאלפיים איש מקרב העולים לרגל חזרו בשלום לבתיהם . בשנות השישים עברה על ירושלים תקופה קשה של מצוקה ומחסור , כפי שעולה ממכתבים רבים שנכתבו אז בירושלים , ונמצאו בגניזת קאהיר . ככל הנראה נבע הדבר מן המצב הכלכלי הקשה ששרר בממלכה הפאטמית , בגלל בצורת ממושכת ( אי עליית מי הנילוס ) שנמשכה שבע שנים . הרעב ששרר במצרים גרם להתפרקות כללית ולחולשתו של השלטון המרכזי . הביטחון בדרכים התרופף מאוד גם במצרים וגם בארץ ישראל . ... ' 36 באותו זמן היה האוחז בשרביט המלוכה קונסטנטין המכונה מונומכוס , איש חכם ומושל מפואר , אשר ניהל את קיסרות ק ונסטנטינופול בתקיפות ובעוז . הוא נענה בחפץ לב לבקשות הנרגשות של מאמיני המשיח , והבטיח כספים שבהם יוכלו להוציא לפועל את העבודה שהוטלה עליהם , מפני שהתייחס אליהם בחמלה ובאהדה רבה נוכח סבלותיהם ומצוקותיהם האלה התמידיים . אלא שהתנה וענקו במקרה תנאי , שהכספים י להם רק שיצליחו להשיג ( אישור ) מאדוני הארץ = ) הח'ליפה ) שבתוך השטח שיוקף בחומה זו , אשר תיבנה על פי הצעתם מן המענק הקיסרי , לא יורשה לשכון איש מלבד הנוצרים , ' ... ראה וילהלם מצור , ספר ט , פרק יז , יח . ( RHC . Occ . 1 , pp . 389-392 ) מכתבו של דניאל בן עזריה : Bodl . MS . Heb . a 3 , f . 17 ע"ב , שורות , . . כ 10 7 נדפס על ידי ש"ד גויטיי 1 ] דניאל עזריה נשיא וגאון , ' שלם , ב ( תשל"ו , ( עמ' = ) 79-76 היישוב pxa ישראל , עמ' . ( 161-159 מכתבי עלי הכהן בן יחזקאל : 8 8 j 21 , f . 24 ד ע"א , שורה Bodl . MS ; 19 s . D . Goitein , /! OJ rrvwn ; 16 rvvnp Heb . c 28 , f . 43 Mediterranean Society , n , Berkeley 1971 , p . 610 , . n . 20 בעניין גבולות השכונה הנוצרית , ראה : 1 Crusader institutions . Oxford 1980 , pp . 301-302 Prawer , 'The Patriarch ' s Lordship in Jerusalem' , j . את סיכום המקורות ודיון בפרשה זו אפשר למצוא E . Joranson , The Great German Pilgrimage : ^^^ 3 Essays Presented to D . c . Munro , New York 1928 , of 1064-1065 ' , The Crusades and Other Historical . ק , וראה בייחוד עמ' . 29-15 כמו כן ראה : J . B . Ross & MM . McLaugh \ in ( eds . ) , Medieval Reader , . New York 1955 , pp . 430-437 פרשה זו לא נזכרה אלא במקורות הלאטיניים .
|
|