פרק ראשון היסטוריה פוליטית של ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה

עמוד:27

בסיסם הראשון של אבירי המסדר על שם יוחנן הקדוש ( ההוספיטאליירים . ( יש חוקרים הסבורים , שבנייניהם של בני אמלפי הוקמו על מקומם של בניינים וכנסיות קדומים יותר , ובבנייה זו נעשתה אפוא גם פעולת שיקום " . אך ידיעות מועטות נותרו בידינו על החיים בעיר בסוף שנות החמישים ובשנות השישים הראשונות , והן נשתמרו בזכות כמה כתבים מן הגניזה , ובזכות דברים שמביא וילהלם מצור בכרוניקה שלו . ידוע לנו עתה , כי בשנת 1060 ( ואולי גם לפני כן ) היה מושל ירושלים יהודי קראי ושמו אבו סעד יצחק בן אהרון בן עלי ( אסחק בן כלף = ] ח'לף ] בן עלון . ( אחד מראשי היישוב היהודי בירושלים , עלי הכהן בן יחזקאל , ציין באחד ממכתביו , שנכתב בדצמבר , 1060 כי מושל ירושלים נתון בצרה ( מדובר על יצחק בן אהרון הנזכר . ( במארס , 1061 שלושה חודשים מאוחר יותר , הוא כתב שהמושל כבר פוטר ונמצא עתה ברמלה . במקומו נתמנה למישרה זו נוצרי , ושמו אבן מעמר . הכותב הירושלמי ביקש מן העסקנים בפסטאט שישיגו באמצעות קשריהם מכתב אל 'אבו אלמנא אלעךל' ( אולי כינויו של הפאטריארך הירושלמי , או מישהו אחר מראשי הנוצרים בירושלים , ( ובו הוא יתבקש להשפיע על המושל החדש , שיגלה התחשבות ביהודים בענייני המס ' ) פי אלכראג ( ' ובשאר עניינים . עוד הוא מביע במכתבו דאגה בגלל שמועות שהאמיר נג'אח אלךולה עומד לשוב לירושלים , 'והלא טיבו ידוע לכם . ' מן הדברים משתמע , שחלה עלייה בכוחם של הנוצרים בירושלים , ונראה שהיתה להם אז השפעה ניכרת אצל השלטון הפאטמי . לפי וילהלם מצור החליט באותו זמן הח'ליפה מ !? תנצר לשקם את חומות ירושלים ואת מגדלי השמירה שעליהן . החומה היתה במצב גרוע מאוד עקב המלחמות המרובות . על המושל הוטל לאלץ את תושבי העיר לשקם את החומה בכספם . ככל הנראה , לעניין זה רמז ראש ישיבת ירושלים בתקופה ההיא , דניאל בן עזריה , במכתבו אל ידידו , הרופא רב ההשפעה אברהם בן יצחק בן פךאת . המכתב כתוב ערבית , ונכתב בשנת 1054 או בשנת 1055 י ... יש בדעתי לצאת לירושלים , ישמור אותה אלוהים , כתום שלושת השבועות האלה , אף על פי שאני יודע שדאגתי תגדל כפל כפליים . והלא אין צורך שאחזור על הידוע לך , בדבר העניין המיוחד ( המצפה ) לי שם , והוא מה שנגזר על אנשינו בעניין החומה וה' יושיע למען שמו הגדול ( עברית במקור . ( אפשר ללמוד מכאן , שההחלטה לשקם את החומה נתקבלה כבר בשנת 1054 לערך , וניתן לשער , שיוזם ההחלטה היה הוזיר הקאצי יאזורי , אשר מוצאו כאמור מארץ ישראל . גם לדברי וילהלם מצור היה עניין שיקום החומה גזירה קשה , בגלל העוני שהיו שרויים בו הנוצרים הירושלמים . הם ניסו להשיג הקלות בעניין זה אצל המושל , אבל נדחו בהחלטיות ומתוך איומים , ובקושי רב השיגו ארכה לזמן מה , על ידי שתדלנות במצרים . הם ניצלו ארכה זו כדי לפנות אל הקיסר קונסטנטין הט' מ 1 נ 1 מכוס ; Monomachus ) כנראה בראשית זמן שלטונו , בשנת 1059 או בשנת . ( 1060 הלה הסכים 35 ראה : ; Jerusalem and Cyprus , London 1967 , pp . 35-37 J . Riley-Smith , The Knightsof Si . John 9 ראה גם : , v ( 1888 ) , pp . 504 ff . benedictins de Terre-Sainte' ( 1 ) , / tevue &>«« fo 7 /> 1 t > , D . v . Beriiere , 'Les anciens monasteres הסבור שכנסיית מרים הלאטינית נוסדה בין השנים 1023-1014 ( כלומרבעת ההפוגה בין מלחמות הבדלים . ( ראה דעה דומה אצל C . Guarmani , Gli Italian ! in Terra Santa , Bologna chartes , XXV ( 1864 ) , pp . 552 ff . S . Jean de Jerusalem' , Bibliotheque de I ' e ' cole des 1 872 , p . 1 7 . G . Saige , 'De 1 ' anciennete de l'hopital סבור , שראשוני המאכלסים את מנזר מרים הלאטינית היו אנשי המסדר הבנדיקטי . המקור הקדום ביותר המתאר פרשה זו הוא וילהלס מצור , ונראה שכל שאר המקורות מימי הביניים העתיקו ועיבדו את דבריו . ראה את הכרוניקה שלו , , Histohae ספר א , פרק י ; ספר יח , פרק ד . ( RHC , Occ , I , pp . 30 f ., 822-825 )

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר