|
|
עמוד:18
הגישה לו מתנות יקרות ערך כדי שלא יחריב אותה . על פי בקשתם של אנשי העיר הוא מינה עליה מפקד תורכי , איש בגדאד שהתנצר . דברים דומים התרחשו לדבריו בטבריה , בנצרת ובהר תבור . שליחים מרמלה ומירושלים (!) באו אליו וביקשו שימנה עליהם מושל , והתחייבו לשלם לו מס . מקומות שונים נוספים בארץ ישראל נכנעו לפניו והוא מינה בהם מושלים . אף על פי כן עולה מן המכתב שהוא לא עלה כלל על ירושלים , כי 'האפריקאים הארורים = ) הצבא הפאטמי ) התבצרו במצודות החוף . ' תיאור מקביל של המאורעות נמצא במקורות מוסלמים . ואמנם , כשנת 975 שלט בדמשק מפקד תורכי , אל ? תכין , והוא הגיע , יחד עם אוכלוסיית העיר , להסכם עם הביזאנטים שעל פיו הם עקפו את דמשק ופנו לעבר בירות . סביר להניח שאל ? תכין קיים קשרים הדוקים עם ביזאנטיון גם אחרי כן . יש לזכור כי כאותו זמן היה אל ? תכין בעל בריתם של שבטי הערבים שבארץ ישראל ועמד בראש ברית , שכללה גדודי תורכים , קךמטים ושבטי בדוים . ברית זו ניהלה מלחמה נגד הפאטמים . באותה שנה , , 975 הצליחו בעלי הברית הללו להשתלט על כל שטחה של ארץ ישראל , וירושלים בכלל זה . התיאור במכתבו של יוחנן צימיסקס אל אשוט מקביל , ביסודו של דבר , לנאמר במקורות המוסלמיים , ובייחוד אצל אבן קלאנסי . ברור שהביזאנטים ראו באל ? תכין מפקד מטעמם , וממילא יובן שהכוחות שעמדו לרשותו — הן גדודיו התורכיים , הן בעלי בריתו הקךמטים והבדוים הארץ ישראלים — נראו לקיסר הביזאנטי עושי דברו הוא . וכאן ההסבר לקטע במכתבו של הקיסר , שבו הוא מונה בזו אחר זו ערים שבארץ ישראל , ובהן ירושלים , שכביכול נפלו לידיו . אין זו איפוא התפארות בעלמא , מאחר שאלפתכין ובעלי בריתו אמנם השתלטו על אותן ערים . מאידך גיסא , אץ ספק שהיה בכוונתם של הביזאנטים לעלות ולכבוש בעצמם את ירושלים , אלא שבארץ ישראל היו במשך שנים אלה צבאות מוסלמים שונים ורבים . הם אמנם נלחמו אלה באלה , אבל היו גם מכשול בפני התקדמות נוספת של הביזאנטים דרומה . - גירושם של היהודים מירושלים היה משאת נפשם של הביזאנטים , שכן בכך היו מחזירים את הגלגל אחורנית , לימים שלפני הכיבוש המוסלמי . מכיוון שלא הצליחו לכבוש את ירושלים בעצמם , ביקשו להגשים את גירוש היהודים בעזרת קשריהם עם השבטים הערביים . זאת אנו למדים מדבריו של בן התקופה ההיא , הקראי סלמון בן ירוחים , בפירושו לתהלים פרק ל : ... ' וגם עכשיו הערלים מכים אותנו להוציאנו בכוח מירושלים ולהפריד בינינו לבינה 24 . ' דברים יותר ברורים אפשר למצוא אצל בן זמנו , יפת בן עלי , בפירושו לתהלים יא א ' ) איך תאמרו לנפשי נוךי הךכם צפור .. ' ; ( ' . שאין הביזאנטים דורשים שייצאו מכל ארץ ישראל , אלא רק מירושלים ( על כן אמר הכתוב הרכם ולא ארצכם ... ( והם דורשים שיוציאום מירושלים , אבל לא יעלה בידם . ' ובהמשך , בפירושו לתהלים יא כ ' ) הנה הרבעים ידרכון קשת : ( ' 'התכוון בו שהביזאנטים מתכתבים עם הערבים ( השבטים הערביים ) י 2 ראה : גיל , שם , עמ' . 20-15 כך מתאר לנו את המאורעות אכן קלאנסי , עמ' ; 14-12 יוחנן צימיסקס [ אצלו : אבן אלשמשקיק ] כבש את חמץ ואת בעלבך . אל ? תכין ואנשי דמשק החליטו לקדם את פני הרעה והסכימו לשלם לביזאנטים מס בסך מאה אל ף דרהם . נערכה פגישה בין אלפתכין ובין הקיסר , והקיסר התפעל מכשרונות הרכיבה של אלפתכין . אלפתכין ואנשי דמשק הרעיפו על הקיסר מתנות , ובהן עשרים סוסים מובחרים . מדמשק המשיך הקיסר להתקדם לאורך החוף : צידון , בירות , ג'ביל , טריפולי , עד שנאל ץ לשוב צפונה בגלל בעיות פנימיות בכיזאנטיון . 24 'תם אלאן אלערלים פי חאל יצרבו עלינא ליכרג'ונא מן אלקדס ויפרקוא ביננא ובינה' ( סלמון , פירוש לתהלים , אצל מאן , טקסטים , ב , עמ' . ( 19-18 י 'אן אלרום לא יטאלבונהם באלכרוג' ען גמלה ארץ ישראל אלא מן ירושלים פקט ... ויטאלבון אכראג'הם מן ירושלם פלא יתם להם' ( יפת בן עלי , פירוש לתהלים , כתב יד פאריס , 286 דף . ( 70
|
|