פרק ראשון היסטוריה פוליטית של ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה

עמוד:17

במאה זו ובמאה הי"א בתחומי ארץ ישראל , בעיקר בדרומה . בהנהגתה של משפחה מבני השבט הזה , הם בני ג'ראח , הם התאמצו להשתלט על הארץ , תוך כדי שיתוף פעולה עם הנוצרים , שמרכזם בירושלים , ועם הביזאנטים . ערב הכיבוש הפאטמי שלטו בארץ ישראל שליטיה של מצרים , האח'שידים , ומושלים מטעמה ישבו ברמלה ובירושלים . בשנת 966 היה מחמד בן אסמאעיל אלצנאג'י , מושל ירושלים , מעורב ברדיפות נגד הנוצרים . הוא נהג לסחוט כספים מידי הפאטריארך . משהתמיד בכך התלוננו נגדו הנוצרים בפני השלטון המרכזי במצרים . אלצנאג'י נתבע לחדול ממעשיו . גם מושל רמלה ( שהיה ממשפחת האח'שידים , ( דרש זאת ממנו , אבל ללא הועיל . בסוף מאי 966 פרצו בירושלים , ביוזמתו של אלצנאג'י , מהומות אנטי נוצריות קשות . כנסיית הקבר והכנסייה על שם קונסטנטין הקדוש ( היא ( Marty riunrn שעמדה מזרחית לה נשדדו . כיפתה של כנסיית הקבר התמוטטה עקב מעשה הצתה . באותה שריפה מצא את מותו הפאטריארך של ירושלים , יוחנן השביעי . 'היהודים אף עלו על המוסלמים במעשי ההרס והחורבן , ' מציין הכרוניקאי הנוצרי יחיא בן סעיד . מלחמת שישים השנים ( 1029-969 ) שנה אחרי כן , בשנת , 967 השתלטו הקךמטים על ארץ ישראל , והמושל האח'שידי של רמלה אנוס היה לבוא תחת חסותם ולהעלות להם מס . מצב זה הגיע אל קיצו בקיץ , 970 כאשר הצבא הפאטמי , המורכב מבני שבטים מצפון אפריקה , כבש ללא קושי את ארץ ישראל והתקדם גם אל תוך סוריה . עד מהרה הוא נאלץ לסגת מפני שבטי הערבים והקרמטים , אשר כרתו נגדו ברית ופלשו אז לתוך מצרים . אבל הפאטמים גברו על יריביהם , ובמשך שנת 972 השתלטו מחדש על ארץ ישראל . עד מהרה עמדו הפאטמים מול אויב נוסף — הביזאנטים . צבאות הקיסר הביזאנטי רשמו לזכותם כמה הישגים חשובים במערכה נגד העולם המוסלמי , לפני הפלישה הפאטמית למצרים ( בשנת ( 969 והתקדמותם ממנה אל תוך ארץ ישראל , שתיארנו לעיל . נכבשו האיים כרתים וקפריסין , והצבא הביזאנטי התקדם מאסיה הקטנה דרומה , ובסוף שנת 969 כבר השתלט על איזור חלב שבסוריה . המסע הביזאנטי התחיל בימי רומאנוס הב' , ( 963-959 ; Romanus ) והתנהל בפיקודם של שני מפקדים מוכשרים , שנעשו אחר כך קיסרים : ניקפורוס פוקס ; phocas ) קיסר ב ( 969-963 ויוחנן צימיסקס ; Tzimiskes ) קיסר ב . ( 976-969 ניכר בעליל שתכלית המסע היתה הגשמת חלומם לכבוש את ירושלים , לאחר יותר משלוש מאות שנה של כיבוש מוסלמי . מסורת מוסלמית מספרת שאחרי כיבוש טרסוס , בשנת 357 להג'רה , היא 968 לספירה , עלה ניקפורוס על המנבר של המסגד הראשי שבה ושאל את חייליו : 'היכן אני ' ? אמרו iro 'על המנבר של טרסוס . ' אמר : 'לא כי — אני על המנבר של ירושלים . עיר זו היא שעמדה ביניכם לבינה . ' אפשר שמסורת זו תרמה לרושם שירושלים אכן נכבשה בידי הביזאנטים , כפי שטוען מקור נוצרי , הכרוניקאי מיכאל הסורי ( במחצית השנייה של המאה הי"ב , ( אם כי אין לכך אחיזה במציאות . במכתב שכתב הקיסר יוחנן צימיסקס אל אשוט ( Ashot ) מלך הארמנים , אשר נשתמר בכרוניקה ארמנית של מתיא מ אךסה , תיאר הקיסר את התקדמותו מחמץ דרומה , דרך בעלבך בשנת . 975 דמשק 22 ראה תיאור המאורעות ומראי מקום אצל גיל , מלחמת שישים השנים , עמ' 10 ואילך .

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר