פרק ראשון היסטוריה פוליטית של ירושלים בתקופה המוסלמית הקדומה

עמוד:13

שהכנסותיהן נועדו לממן את פעולתם של המוסדות שהקים . ה סרק ני ם ( הערבים ) קיבלו בעד אחוזות אלה חמש מאות ושמונים דינר " . בין השנים 815-807 לערך נתונה היתה ארץ ישראל בהתקוממות של השבטים נגד השלטון העבאסי , בהנהגתם של אבו אלנדא ושל פלוני עמר . בירושלים הותקפו הכנסיות ונשדדו , וכך אף המנזרים שבסביבתה . מייד לאחר מכן התרגשו ובאו על הארץ ימי בצורת ורעב ונוספה עליהן מכת ארבה קשה . רבים מתושבי ירושלים נאלצו לנטוש אותה ולמצוא מקלט במצרים . בשנת 826 נמסר על בנייתה מחדש של הכנסייה ( כנראה כנסיית הקבר , ( בידי הנוצרים השבים ממצרים . לא ברור אם הח'ליפה מאמון ( 833-813 ) עצמו ביקר בירושלים , אולם יש להניח שאכן ביקר בה , שכן ידוע שערך ביקור ממושך במצרים . נראה שבקשר לביקור הזה ציווה אחיו , אבו אסחאק ( שנעשה אחר כך ח'ליפה , מעתצם ) מושל מצרים , לזייף את הכתובת בכיפת הסלע , ולהכניס בה את שמו של מאמון , כאילו הוא בנה את הבניין במקום שמו של עבד אלמלכ ( ראה להלן , עמ' . ( 335 בשנים 842-841 פרצה בארץ ישראל מרידה של בדוים ופלאחים , בהנהגתו של אבו חךב תמים אלמבךקע ( בעל הצעיף ) משבט בני לח'ם . המרידה כוונה נגד שלטון בגדאד וצבא העבאסים , וזכרם של בני אמיה שימש סמל ההתקוממות . המרידה דוכאה בסוף שנת . 842 אין לנו ידיעות העוסקות דווקא במצבה של ירושלים בקשר למרידה זו , אך יש להניח שגם בה היא נתנה את אותותיה . אף לאחר אמצע המאה , בשנים 860-850 בערך , התחוללו מרידות אנטי עבאסיות בארץ ישראל ובסוריה . בשנת 869 כתב תיאודוסיוס , פאטריארך ירושלים , מכתב אל איגנאטיוס , פאטריארך קונסטנטינופול , והביע בו שביעות רצון מן המצב בעיר ומיחסם של המוסלמים אל הנוצרים , אבל הוא ציין כי המכתב נכתב בפקודת האמיר . בערך באותו זמן העלה הנזיר הפראנקי ברנרד על נס את הביטחון הרב השורר ברחובות ירושלים , עד כדי כך שאדם אשר כשלה בהמתו באמצע מסעו יכול היה להשאיר את כל חפציו על ידה עד שימצא בהמה אחרת . 14 . 11 1 . 352 ; Riant , Archives de ! 'Orient latin , I ( 1881 ) , pp . p . 753 . Eginhardus , / 1 mra / M , in MGH , ss , I , p . cxxxix , p . 35 : Notker Baibulus . in / WG 7 / , ss . H . p . 358 ; Benedict us Monachus , chronicon , in PL , Alcuinus , Epistulae . no . 214 , in MGH . irinsni iv ( ושם ביבליוגראפיה מקיפה . ( וראה בספרו של 1963 , pp . 43 ff . G . Musca . Carlo Magno ed Harun at Rashid . Bari 2 ראה על המרידות בראשית המאה : אבן תערי ברדי , ב , עמ' ; 141 , 135 וראה גם האופנס , א , עמ' ; 484 הכרוניקאי הסאכסי J ( Annalista Saxo ) , ; V 1 , p . 570 MGH . SS וכן . moyen-age , Paris 1928 , p . ? 1 L . Brehier , L ' e ' glise ei ! 'Orient au סיפורו של ברנארד , ראה אצל : טובלר—מוליניה , מסעות , עמ' . 319 על עבודות השיקום שנעשו בשנת , 826 ראה סעיד בן בטריק , ב , עמ' . 56-55 על מרד אלמבךקע ראה : טברי , תאריח , ' ג , עמ' , 1322-1319 האומר בין השאר : .. / סיבת ההתקוממות ( של אבו חרב אלמבךקע אל ^ מאני בפלסטין ומאבקו בשלטון ) היתה שחייל אחד ביקש להשתכן בביתו ( של אבו חרב ) בעת שהלה נעדר ממנו ואשתו ( או אחותי ) היתה אז בבית ולא הרשתה לו , ואז היכה אותה בשוט שהיה לו . היא התגוננה בזרועה והשוט פגע כזרוע והשאיר בה סימן . בשוב אבו חרב הביתה מצא אותה בוכה , והיא סיפרה לו את אשר אירע לה והראתה לו את סימן המכה בזרועה . אז תפס אבו חרב את חרבו והלך אל החייל . החייל לא השגיח בו , והוא היכה אותו בחרבו והרגו . אחר כך נמלט ושם מסיכה על פניו כדי שלא יכירוהו , והלך אל אחד ההרים בארצו . השלטונות חיפשוהו אבל לא נודע מקום הימצאו . ( שם הטיף נגד השלטון ומעשי העוול שלו ... ( ונענו לו אנשים מעובדי האדמה ומן הכפרים שבאותו איזור ... אחר כך הצטרפו אליו מראשי השבטים של שבטי הדרום , בהם אדם ושמו אבן ביהס שהיה מבני החסות של שבטי הדרום ושניים מאנשי דמשק . ' ... להלן מספר טברי פרט נוסף : המרד של אבו חרב אירע ברמלה . ראה גם אבן תערי ברדי , שם , עמ' ; 248 יעקובי , תאריח , ' ב , עמ , 586 ' ושם בעמ 605 ' על מרידות שנת . 862 מכתב סאודוסיוס , ראה : Mansi , Sacrommconciliommnovaet amplissima colieaio ,

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר