|
|
עמוד:12
התסיסה הפנימית בח'ליפות גברה בשנת הארבעים של המאה הח . ' מרידות ומהומות התחוללו בכל רחבי העולם המוסלמי , מעראק עד המגרב . המוקד החזק כיותר של התסיסה היה בח'ראסאן , בקצה הצפוני מזרחי של הח'ליפות . שם קם מנהיג המרד , אבו מסלם , אדם ממוצא פרסי , אשר הביא בסופו של דבר לתיאום ולשיתוף פעולה בין הזרמים השונים שהתנגדו לשלטון . צבא המורדים פרץ מערבה . בספטמבר 749 הגיעו לפרת וכבשו את העיר הראשית כופה . בקיץ 750 הקיץ הקץ על בית אמיה ועלתה השושלת החדשה : בית עבאס . המערכה הטראגית האחרונה בתולדות ח'ליפות דמשק התרחשה לא הרחק מירושלים , כאבו פטךס , הלא היא אנטיפאטריס — ראש העין . בספק קרב ספק הוצאה להורג הומתו למעלה משמונים מבני בית אמיה . נראה שהקואליציה העבאסית שלחמה נגד בני אמיה ראתה בירושלים מעין מטרה סופית נכספת שיש להשיגה עם הניצחון . הדבר בא לידי ביטוי בחדית' המיוחס לנביא עצמו : 'ייצאו מח'ראסאן דגלים שחורים ( הוא צבע העבאסים . ( דבר לא יעצור אותם עד אשר יוצבו באיליא . ' אך למעשה הוזנחו ארץ ישראל ככלל וירושלים בפרט אחרי תקומתו של השלטון החדש , העבאסי , כיוון שבירתו , בגדאד , היתה רחוקה מן הארץ . על אחדים מן הח'ליפים העבאסים נמסר , ששהו בירושלים בעלותם לרגל למכה או בשובם ממנה . בקיץ של שנת 758 ביקר בירושלים הח'ליפה מנצור . באותה הזדמנות הוא הזמין אליו את מושל מצרים , אבו אלעון עבד אלמלכ בן יזיד , ופיטר אותו ממישרתו . ? עת שהותו בירושלים ציווה מנצור להרוס את הצלבים שעל כנסיותיה ואסר על קיום תפילות ליליות , כפי שמוסר לנו תאופנס . כמו כן נראה כי בימי העבאסים הועלה גובה המסים שהנוצרים היו חייבים בהם בירושלים , וחובת תשלום המסים הוטלה גם על הנזירים , שהיו פטורים ממנה לפני כן . מנצור ביקר בירושלים שנית בשנת . 77 1 הח'ליפה מהדי ביקר בירושלים בשנת , 780 בזמן שבנו הארון ( הוא מי שנעשה מאוחר יותר ח'ליפה , הארון אלךשיד ) ניהל מערכה נגד הביזאנטים . בתום אותה מערכה ביקר גם הארון בירושלים . מתקופת ח'ליפותו של הארון אלךשיד ( 809-786 ) יש לנו ידיעות על ירושלים במסגרת היריעות , המצויות במקורות נוצריים , על קרל הגדול וקשריו עם הח'ליפה הבגדאדי . ככל הנראה החלו קשרים אלה להיווצר בשנת . 797 משלחת מטעם קרל ביקרה אז אצל הארון . המשלחת מנתה שלושה אנשים , ובהם היהודי יצחק , ובדרכה ביקרה גם בירושלים . רק יצחק היהודי נותר בחיים , והוא חזר לאירופה כעבור חמש שנים . דומה שקרל השתדל מאוד להשיג מעמד מועדף בעבור הכמורה הלאטינית שבירושלים . משלחת מיוחדת שלו לירושלים חזרה משם בשנת , 800 השנה שבה הוכתר קיסר , והביאה לקרל מתנות מהפאטריארך של ירושלים . מפתח כנסיית הקבר ודגל העיר . קרל בנה בירושלים בניינים רבים : מנזרים , אכסניה , ספרייה ושוק . הוא רכש גם אחוזות בעמק יהושפט , 1 י " חדית' הדגלים השחורים נרשם במקומות רבים . ראה למשל : תרמד'י , סנן , אבואב אלפתן , בסוף ( מהדורת מדינה , ג , עמ' , 362 מס' . ( 2371 על המסים , ראה : תאופנס , א , עמ' : 430 'בשנה השבע עשרה למלכות קונסטנטין הגדיל עבדאללה את שיעורי המסים של הנוצרים על ידי שהטיל את חובת המס על כל הנזירים והמתבודדים , אהובי האל . הוא אף הפקיע ז 1 ת חפצי הערך של הכנסיות והטיל על היהודים להוציאם למכירה , וקנו אותם המשוחררים' ( כנראה כוונתו לומר : בני החסות , דהיינו נוצרים ויהודים , כמו מואלי בערבית . השנה השבע עשרה לקונסטנטין החמישי קופרונימוס היא ; 757 עבדאללה הוא אבו ג'עפר אלמנצור , הח'ליפה העבאסי . (
|
|