|
|
עמוד:יג
הגדולה של עם ישראל נעשתה לחלק אינטגראלי בחוויה הדתית של התרבות האנושית . על מעמד העיר בתודעה היהודית , כבמת המאורעות ההיסטוריים שהתרחשו בעם ישראל ובבירתו ( שחלקם , המסופר במקרא ובספרים החיצונים , אומץ על ידי הנוצרים , ( ובתודעה הנוצרית , כזירת המאורעות האחרונים כחיי המשיח הנוצרי ומותו , נוספה עכשיו המסורת המוסלמית , שמיקמה כהר הבית שבירושלים את מאורעות מסע הלילה הנסי , המסופרים בקראן ובמקורות שמחוצה לו . וכך יצרה הקדושה הראשונה והקדומה , שינקה ממעיינות ישראל , התייחסות מיוחדת , רגשית ותיאולוגית , של בני שלוש הדתות לבירת ישראל . תולדות ירושלים רבות הגלגולים ומקומן בתודעת עם ישראל ובתודעת אומות העולם הם אשר קבעו את תוכן הספר הזה , על שני חלקיו . תולדות העיר זכו לסקירה מפורטת וממצה מצד האירועים הפוליטיים והתחלפות השליטים במרחב ונציגיהם בעיר ; פרקים מפורטים הוקדשו לשינויים בצורתה החיצונית ולשרירים הארכיאולוגיים , שהם עדות דוממת לעברה בתקופה הנידונה ; פרקים מיוחדים הוקדשו לאוכלוסיית העיר הרבגונית , לליכודה הסוציאלי ולצורות ארגונה העדתי במסגרת השלטון האסלאמי ; פרקים אחרים דנים באמנות שפרחה בירושלים ושיקפה בכל תקופה ותקופה את מהות השלטון ששרר בה ואת שאיפות האוכלוסייה ומאווייה — מאמנות מונומנטאלית בבנייני פאר ובמקומות מקדש ועד לאמנות קישוטית בפיסול ובפסיפס ובאמנות זעירה . לא נעדר גם מקומן של הכתובות , שבהן ביקשו כובשים ותורמים למוסדות לימוד , דת וצדקה להנציח את שמם ושן הזמן לא יכלה להן , ושל המטבעות שאפשר לייחס את טביעתם לירושלים . ביסוד תוכנית הספר עמדה , אפוא , גישה של הרחבת תחומים הרבה מעבר למקובל בכתיבת תולדות ערים . בכך היתה היענות לזרמים החדשים כמחקר האורבאני , וגם היענות לתופעה הייחודית ששמה ירושלים . לכן הקדשנו דיון למקומה של ירושלים בתודעת מאמיני הדתות השונות , כפי שהתבטא ביצירות מסוגים ספרותיים שונים , כגון הפיוט , האפוקאליפסה והפרשנות הדתית . ויש משום חידוש במקום שהוקדש ליצירה הרוחנית אשר נוצרה בעיר על ידי יהודים , נוצרים ומוסלמים . בזה נוסף נדבך חדש להבנת חיי העיר , מימד המשווה לנו עיר חיה על מרכיביה השונים , וביניהם האליטות התרבותיות הפועלות בתוכה , וקרובים לעניין הפרקים המתארים את המקומות המקודשים במסורות שלוש הדתות . קרוב אדם אצל עצמו , ודיון מפורט ביותר הוקדש לקהילות ישראל , הקהילה הרבנית והקהילה הקראית , למן חידוש היישוב היהודי בעיר אחרי הכיבוש המוסלמי ועד להכחדתו על ידי הצלבנים , ולאחר מכן מאז חידושו בעקבות כיבוש העיר מידי הצלבנים . נידונו בהרחבה תולדות היישוב
|
|