פתח־דבר

עמוד:יב

המסגרת הפיסית החדשה מלווה היתה תמורות דמוגראפיות אשר שינו במשך הזמן מן הקצה אל הקצה את ההרכב האתני , הדתי והלשוני של תושבי העיר ואת זיקתם למוקדי דת ומוקדי כוח שמחוצה לה . תהליך השינויים היה שונה מתקופה לתקופה . הכיבוש המוסלמי נעשה על פי חוזה כניעה , ואף על פי שהפקידות הביזאנטית ואותם שרידי חיל המצב שעדיין היו בעיר באותה שעה עזבוה , הרי האוכלוסייה הנוצרית , על עדותיה , נשארה עוד מאות בשנים היסוד העיקרי בה . ל ; דה התחדש היישוב היהודי , שלא היתה לו אחיזה בעיר זה מאות בשנים מחמת האיסור שהטילו השלטונות הרומיים והביזאנטיים על ישיבת יהודים בירושלים , וכן גדלה והלכה האוכלוסייה המוסלמית , מיעוטה בעקבות הגירה ורובה בעקבות התאסלמות . על הרבגוניות של האוכלוסייה המקומית הוסיפו עוד עוברי אורח ועולי רגל מוסלמים , יהודים ונוצרים , הן מן המזרח המוסלמי והנוצרי הביזאנטי והן מן המערב הלטיני , שהשתקעו לא פעם בעיר והוסיפו עוד גוונים של אקסוטיות אשר שינו את פני העיר ואת תנאי הקיום שבתוכה . על רקע הססגוניות והרבגוניות בולטת השתלטות השפה הערבית על חיי העיר והיושבים בה , עובדה ששיוותה לאוכלוסייה אחידות תרבותית מסוימת . הערבים , המוסלמים והמתאסלמים , ובמשך הזמן הנוצרים על עדותיהם והאוכלוסייה היהודית , קיבלו את הערבית כשפת יום יום , אם כי שמרו על השפות הלאומיות כשפות היצירה התרבותית ובשפות פולחן . תופעה זו , שהיתה אופיינית לרוב ארצות האסלאם , ואשר רציפותה הופסקה בירושלים רק באפיזודה של התקופה הצלבנית , הפכה לתופעת קבע בחיי העיר עד מפתן העת החדשה . ספק הוא אם היה לכיבוש ירושלים על ידי הכוחות המוסלמיים בשנת 638 מניע דתי מגובש , דוגמת זה של הכיבוש הצלבני ; וודאי הוא שלא היה הכיבוש בחינת מטרה אסטראטגית , מאחר שירושלים הביזאנטית לא היוותה באותה שעה סכנה לכוחות המוסלמיים שפלשו מן הדרום ושאפו לכבוש ולקרוע את שטחי סוריה , עיראק ומצרים מן הקיסרות הביזאנטית . רק לאחר כיבוש העיר וההתבססות המוסלמית בתוכה , החלו מסתמנים ניסיונות לייצב את מקומה בתודעת הדת החדשה . תוך היסוסים רבים , מלווים בהתנגדות של חוגים אורתודוכסיים ובתחרות מצד מרכזי הפולחן האחרים במכה ובמדינה , קנתה לה לבסוף ירושלים מקום במפת הדת החדשה , כמרכז עלייה לרגל ובשלישית בין הערים המקודשות באסלאם . ירושלים , שנקראה במקורות הערביים הקדומים אוךשלים ואיליא , נקראה מעתה גם בית אלמקךס וגם אלקךס . כך קנתה לה ירושלים מקום מיוחד בתודעת שלוש הדתות המונותיאיסטיות בעולם . מבחינה זו אין לעיר אח ורע בתולדות הדתות . היא אבן שואבת וסלע המחלוקת במפגש הדתות ובעימותן . הירושה

יד יצחק בן-צבי


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר