|
|
עמוד:י
ביישוב היהודי בארץ ישראל לפני מלחמת העולם הראשונה , ובעיקר בבית גידולו של המחבר , ב"יישוב הישן . " האסופה נפתחת במאמרו המחקרי הראשון של מלאכי , "העתונות הירושלמית , " מאמר שאותו פרסם ב"לוח ארץ ישראל" לשנת תרע"א , ( 1911-1910 ) בהיותו בן חמש עשרה . מאמר זה פותח למעשה את מחקר העיתונות העברית בארץ ישראל , סוגיה שזכתה למחקר נרחב שנים רבות מאוחר יותר , והעסיקה חוקרי ספרות וביבליוגרפים רבים בדורות שחלפו מאז מאמר ביכורים זה . מלאכי עצמו חזר ודן מחדש בסוגיות שהעלה במאמרו הראשון , במאמרים שגם הם כונסו בכרך זה , אך למאמר הביכורים האמור — למרות מידה של בוסריות שיש בו — נודעת חשיבות רבה לתולדות העיתונות ; וזאת מעבר למעמדו כפותח המחקר , באיסוף השקדני של הידיעות על אודות כל עיתון או מאסף שיצא בירושלים באותם ימים , ביניהם גם כאלו שלא האריכו ימים , ובכללם גם "עתונים ז'רגוניים" — ביידיש או בספניולית . את מאמרו פתח מלאכי הנער ב"מעין הקדמה : " מאמרי זה הוא חלק קטן מספר גדול , "קורות והתפתחות הספרות העברית באה"ק" שאני עומד לכתוב . וכשהתחלתי לחבר את מאמרי זה , ראיתי כי העתונים מהתקופה הראשונה שבדור העבר , חשובים למאוד כי הסתוריה ארוכה ונכבדה קשורה בהם , לכן הרחבתי בהם הדיבור . אף שקשה לדעת עתה מה היו גבולותיה של הספרות העברית שעליה התכוון לכתוב המחבר הצעיר בחיבורו היומרני על הספרות העברית בארץ ישראל , חיבור שלא יצא לאור מעולם , הרי ההחלטה להתחיל את המלאכה דווקא בתולדות העיתונות הייתה הכרעה הגיונית . העיתונות בכלל , והעיתונות הירושלמית לא יצאה מכלל זה , 4 שימשה באותם ימים חממה עיקרית של הספרות . בדיעבד הסתבר כי הכרעה זו הייתה משמעותית ביותר גם להתפתחותו האישית של מלאכי , והיא שהכתיבה את המשך דרכו כחוקר . הדיון בתולדות העיתונות היה צעד ראשון בדרך ארוכה של חקר העיתונות היהודית בכלל והעברית בפרט , שלא די שמלאכי פתח בה וצעד לאורכה כל ימיו אלא הוא שסימן גם את התווי במו ידיו . אמנם ביכורי עבודתו התייחסו לעיתונות העברית בירושלים , אך פירותיה הבשילו במחקריו על העיתונות היהודית באשר היא — בארץ לוח ארץ ישראל , טז ( תרע"א , ( עמ' ; 107 להלן , עמ' 3 ( המאמר נדפס במהדורת צילום בתוך : א' שילר ( עורך , ( לוח pK ישראל , מבחר מאמרים , ירושלים חש"ם , ג , עמ' . ( 128-99 על הספרות בעיתון ה"חבצלת , " ראו ירדני ( לעיל , הערה , ( 2 עמ' . 73-71 בעיתוניו של בן יהודה היה מקום הספרות נרחב עוד יותר , ראו שם , עמ' , 395-287 על ספרות מתורגמת ומדיניות תרגום , ראו שם , עמ' . 317-310
|
|