|
|
עמוד:13
הארגונים הפילנתרופיים היהודיים הצרפתיים ראו בהתיישבות הכפרית מעשה של שיפור מוסרי , אך מעצבי ההתיישבות הגרמנים ובעלי החינוך הגרמני ראו בה כוח מניע כפול לעצמאות לאומית כלכלית ולרפורמה חברתית . הם סברו כי ל"בעיה היהודית" ול"בעיה החברתית" הכללית של המאה ה 19 היה שורש משותף וכי הן הצריכו פתרונות משותפים . במהלך המאה ה 19 שילשה אוכלוסיית יהדות מזרח אירופה את מניינה ונוצר פרולטריון יהודי עצום , שאי אפשר היה להטמיעו ואשר לא היה מקובל בארצות מגוריו . הדוקטרינה הציונית המקובלת גרסה שיש ליישב יהודים אלה מחדש בארץ חדשה , אבל רבים מן הציונים שהנהיגו את תהליך היישוב מחדש , דרשו בתוקף שבמולדת היהודית לא תינתן דריסת רגל לחוליי החברה המתועשת . אחת האסכולות הפופולריות של התיאוריה הכלכלית פוליטית הגרמנית של התקופה הייתה בעלת אוריינטציה חקלאית , אשר הציעה תכניות לרפורמה קרקעית , לקואופרציה ולקולוניזציה חקלאית פנימית ; על פי תכניות אלה , פתרון הבעיה החברתית היה טמון בחיזוק מעמד האיכרים . בהתאם לכך , מעצבי ההתיישבות גרסו שמגזר חקלאי מתקדם מבחינה טכנולוגית יבטיח כלכלה לאומית יציבה ובריאה , והגו תכנית לעיצוב חברתי , שהעניקה קדימות להתיישבות חקלאית . בהתאם למקורם וחינוכם המרכז אירופי , חזו מעצבי היישוב את המשק המעורב , ששילב מוצרי חלב ועופות עם גן ירק לשיווק , כמודל הראשוני ליישוב הכפרי . בו בזמן , בהתחשב במיקום הטרופי של ארץ ישראל , הייתה החקלאות הקולוניאלית הגרמנית , שכללה שפע של גידולים לייצוא , למקור השראה . אף על פי שהמודלים אולי שונים מאוד זה מזה , היה להם אלמנט משותף חשוב : תפקידה של המדינה כסוכן הקידמה החקלאית . החוות המשפחתיות במרכז אירופה קיבלו סיוע מקואופרטיבים , מתחנות ניסוי ומאגרונומים נודדים , שכולם מומנו עלית המדינה . הגידולים הקולוניאליים הגרמניים היו תלויים במדינה בכל מה שנגע לתשתית מנהלית , לאשראי מובטח ולשירותים מדעיים . מעצבי ההתיישבות לא היו מחויבים אמנם באותה מידה לחידושים חברתיים , אך הנטייה לתת מעמד מרכזי לתפקידה של המדינה הייתה אוניברסלית . חרף חובה של הציונות למדיניות החברתית וההתיישבותית של גרמניה נותרו ביניהן הבדלים מהותיים . החברה המרכו אירופית נשלטה בידי אליטות מבוססות היטב , שאילצו את המדיניות החברתית לפעול במסגרת פרמטרים נוקשים מאוד . התנועה הציונית , לעומתה , ניסתה ליצור חברה יש מאין , ולפיכך אפשרה לאידאולוגיות חברתיות רפורמיסטיות להשתלב ביסודותיו של היישוב . בכל הנוגע למודלים קולוניאליים , היה הבדל איכותי בין שיטתה של מעצמה אימפריאליסטית לפיקוח על המושבות ולניצולן לטובת הממשלה המרכזית , לבין המטרה הציונית של שימוש בארגון בין לאומי ליצירת מולדת אוטונומית . היה מעבר רחב היקף של טכנולוגיה מאירופה לארץ ישראל ; יהודים מהיישוב נטלו חלק פעיל ביצירת ידע
|
|